אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת פקודי, חלק ג' / עפר מן האדמה

עפר מן האדמה

938. וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה. עפר הוא ולא חומר. כמ"ש, כי עפר אתה ואל עפר תשוב. אחר שחטא, כתוב בנחש, ועפר תאכל כל ימי חייך. עפר זהו האדם, שכתוב בו, כי עפר אתה. ע"כ כתוב עפר, ולא כתוב אדמה או חומר. וכתוב, ונחש, עפר לחמו.

939. עד שיתעורר הקב"ה, ויבער את רוח הטומאה מהעולם. כמ"ש, בילע המוות לנצח. ויקום העפר ההוא לתחייה, ויעורר אותו לשמוח בעולם. שכתוב, הָקיצו ורַננו שוכני עפר.

940. אבל הצד שרכב על הנחש, נתן לו כוח לשלוט ולפתות ולהסית. הרוכב עליו הוא הזכר של הנחש, כי הזכר שולט על הנקבה ונותן בה כוח. השמש והלבנה, זו"ן, משמשים כאחד ואינם נפרדים, כך חושך ואפלה משמשים כאחד. הזכר של הנחש, חושך. והיא, הנקבה, אפלה. כמ"ש, ויהי חושך אפלה. חושך וערפל. כי יש חושך זכר, ויש חושך נקבה.



חזרה לראש הדף
Site location tree