אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בראשית א', חלק ג' / ה' מינים דערב רב [ה' מינים דערב רב]

ה' מינים דערב רב [ה' מינים דערב רב]

224. ה' מינים בערב רב: נפילים, גיבורים, ענקים, רפאים, עמלקים. ובסיבתם נפלה ה' קטנה ממקומה, מבינה. כי כמ"ש, זה לעומת זה עשה אלקים. וכמו שיש ה' בחינות כח"ב תו"מ בקדושה, כן יש כנגדן בקליפות. והם ה' מינים שבערב רב, שראשי תיבות שלהם נג"ע ר"ע, או ענ"ג ר"ע. כי ע"י הרע מתהפך עֹנ"ג להיות נֶג"ע, והנגע נעשה עֹנג. ואלו ה' מינים ערב רב, מעורבים בישראל ומחטיאים אותם. ומשום זה נופלת ה' קטנה ממקומה, ממיתוקה בבינה.

בלעם ובלק היו מבחינת עמלק, כי תיקח את האותיות ע"ם מן השם בלעם, ואותיות ל"ק מן השם בלק, תישארנה האותיות בב"ל. ב"ל מן בלעם, ב' מן בלק. ונמצא, אשר ב' הקליפות עמלק ובבל, מרומזות בשמות בלעם ובלק. משמיענו, אשר עמלק ראש דקליפות וכתר כמו קליפת בב"ל, שכתוב עליה בדניאל, ראשה של זהב טוב. כי לולא היו שניהם מבחינות שוות, לא היו יכולים להתדבק בחיבור אחד בבלעם ובבלק.

225. ואלו שנשארו במבול מאלה שכתוב עליהם, ויימַח את כל היקום, ואלו שנשארו מקליפת עמלק בגלות הרביעית, גלות אֱדום, הם ראשים בעולם בכוח רב. משום שקליפה זו ראש וכתר דקליפות. והם נעשים כלי חמס לישראל. ועליהם כתוב במבול, כי מלאה הארץ חמס. אלו הם העמלקים, המין הראשון מה' המינים דערב רב. והם כתר דקליפות.

226. על הנפילים דערב רב כתוב, ויראו בני האלקים את בנות האדם, כי טובות הֵנה. ואלו הם המין השני מהערב רב, חכמה דקליפות, והם מהנפילים של מעלה, שנמשכים מעזא ומעזאל, שהיו מלאכי מעלה, והפילם הקב"ה משמיים, וע"כ נקראים נפילים. ואלו נפילים דערב רב נמשכים מהם.

כשרצה הקב"ה לעשות האדם, שאמר למלאכים, נעשה אדם בצלמנו, רצה לעשותו ראש על כל מלאכי מעלה, שיהיה הממונה על כל המלאכים, והם יהיו פקידים תחת שליטתו, כמ"ש ביוסף, וְיפקֵד פקידים על הארץ.

227. וע"כ רצו המלאכים לקטרג עליו, ואמרו להקב"ה, מה אֱנוֹש כי תזכרנו, הלוא הוא עתיד לחטוא לפניך, ולמה אתה משפיל אותנו תחתיו? אמר להם הקב"ה, אם אתם הייתם למטה בארץ כמו האדם, הייתם חוטאים יותר ממנו. מיד, ויראו בני האלקים את בנות האדם, כי טובות הנה, וחשקו בהן. והפיל אותם הקב"ה למטה בשלשלאות.

228. אלו בני האלקים הם עזא ועזאל, שהנשמות של הערב רב מהמין השני נמשכים מהם, שהם נפילים. משום שהפילו עצמם מקדושתם, לִזנות אחרי נשים שהן טובות. ומשום זה גם הקב"ה הפיל אותם הערב רב מעוה"ב, שלא יהיה להם חלק שם. ונתן להם שכרם בעוה"ז, כמ"ש, ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, כדי לאבד אותן מהעוה"ב. וזה המין השני דערב רב, הנפילים, חכמה דקליפות.

229. הגיבורים, הם המין השלישי של הערב רב, שהתערב בישראל. עליהם כתוב, הֵמה הגיבורים אשר מעולם אנשי השֵם. והם נמשכים מצד אלו שכתוב עליהם, הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שֵם. כלומר, מצד דור הפְּלָגָה.

המין הזה דערב רב בונים בתי הכנסיות ומדרשות, ונותנים בהם ספר תורה ועטרה על ראשו. והוא כנגד הכתוב, עיר ומגדל וראשו בשמיים. בונים בתי הכנסיות ומדרשות, הוא כנגד עיר. ונותנים שם ספר תורה, הוא כנגד מגדל. ועטרה על ראשו, כנגד ראשו בשמיים. ואינם מתכוונים לשם ה', אלא לעשות לעצמם שם, כמ"ש, ונעשה לנו שם.

ובני הס"א מתגברים על ישראל, שהתברכו להיות כעפר הארץ, וגוזלים אותם, והעבודה נשברת ונחרבת, כלומר, בתי הכנסיות ומדרשות שעשו. ועליהם נכתב, והמים גברו מאוד מאוד על הארץ. והקליפות והס"א, הנקראות מים, החריבו את הארץ בהתגברותם. וזה המין השלישי של הערב רב, שהם הגיבורים, והם כנגד בינה דקליפה.

230. הרפאים, הם המין הרביעי של הערב רב, שהתערב בישראל. אם יראו שְׁעֵת צרה לישראל, מניחים אותם ונפרדים מהם. ואפילו יש להם כוח להצילם, אינם רוצים להצילם, והם נרפים מהתורה, ומתרחקים ממנה, ומכל אלו העוסקים בתורה. לעשות טובה לעובדי עבודה זרה. כלומר, שמתרחקים מהתורה ומישראל, בשביל טובת עובדי עבודה זרה.

עליהם נכתב, רפאים בל יקומו. כלומר, שלא יקומו לתחיית המתים. בעת שיבוא פקודה לישראל, וייוושעו מצרתם, כתוב עליהם, וַתֵאבֵּד כל זֵכר לָמו. כי להיותם תולדות החושך, נאבדים בהכרח עם ביאת האור לישראל. וזה המין הרביעי של הערב רב, שהם הרפאים, והם כנגד ז"א דקליפה.

231. ענקים, הם המין החמישי של הערב רב. שהם מזלזלים באלו שכתוב בהם, וענקים לגַרגְרותֶיךָ, כלומר בישראל מקיימי התורה. וכתוב, רפאים ייחשבו אף הם כענקים. כי רפאים וענקים שקולים זה כזה. אלו הם שמחזירים את העולם לתוהו ובוהו. והעניין הוא, שחָרב ביהמ"ק, וכתוב עליו, והארץ הייתה תוהו ובוהו. כי ביהמ"ק הוא עיקר העולם ויישוב העולם. וע"כ נחשב כאילו כל הארץ הייתה תוהו ובוהו.

וב' מיני ערב רב הללו, שהתערבו בישראל, גורמים חורבן ביהמ"ק. תכף כשיבוא האור לישראל, שהוא הקב"ה, יימחו מן העולם ויאבדו. אבל גאולת ישראל אינה תלויה במְחייתם, אלא רק במחיית עמלק, עד שימחה אותו, שבו היא השבועה, כמ"ש, כי יד על כֵּס יה, מלחמה לה' בעמלק מִדור דור.

חזרה לראש הדף
Site location tree