אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בראשית א', חלק ג' / אבני שַׁיִשׁ טהור

אבני שַׁיִשׁ טהור

252. אמר רבי אלעזר, יום אחד שאלו החברים, מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בעצמכם. כי נאמר, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי.

בינתיים ירד שם זקן הזקנים. חו"ב נקראים זקנים, וכתר, שלמעלה מחו"ב נקרא זקן הזקנים, והוא גילוי נשמת יחידה, העתידה להתגלות בעולם בגמה"ת.

אמר להם, במה אתם עוסקים? השיבו לו, שעוסקים בזה, שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש. אמר להם, ברור שיש כאן סוד עליון, והרי פירשו אותו בישיבה העליונה. וכדי שלא תטעו בסוד הזה, ירדתי אליכם לבארו, ומשום שכבר התגלה הסוד הזה ביניכם, שהוא סוד נעלם מבני הדור. כלומר, כיוון שבכללות, כבר התגלה לכם הסוד הנעלם הזה מכל בני דורכם, לכן אפשר לבארו לכם בשלמות.

253. ודאי הוא, שהם אבני שיש טהור, שמהם יוצאים מים טהורים. והם מרומזים בשתי אותיות י' שבאות הא', בראשה ובסופה. הו' שבא' הנטויה בין שתי אותיות י', הוא עה"ח, שכל האוכל ממנו וחי לעולם. ושתי אותיות י' הללו שבא' מרומזים בכתוב, וייצר, שיש בו בשתי אותיות י'. והם ב' יצירות, יצירת העליונים ויצירת התחתונים. והם שתי אותיות י' שבראש ובסוף בשם יאהדונה"י, שפירושם, חכמה בראש השם וחכמה בסוף השם. ונקראות תעלומות חכמה, כי הן נעלמות מחכמה עליונה שמתחת כתר עליון.

הכתר דא"א נקרא כתר עליון. ותחתיו החכמה דא"א, זה בתוך זה. והיא נקראת חו"ס, מטעם שנסתמה ואינה משפיעה לפרצופי אצילות. והחכמה המושפעת באצילות היא רק מבינה, שנעשית חכמה ע"י עלייתה לראש א"א. ובינה זו נקראת חכמה עליונה. וכשז"א מקבל ממנה ומשפיע לנוקבא, נקראת אז הנוקבא בשם חכמה תחתונה. וב' חכמות הללו נקראות תעלומות חכמה, להיותן נעלמות מחכמה, בערך החכמה העליונה דא"א, שמתחת הכתר שלו, החו"ס, כי לא יוכלו לקבל ממנה כלום.

ואלו ב' החכמות הם שתי אותיות י', ראש וסוף שבשם יאהדונה"י. והם שתי אותיות י' שבכתוב, וייצר:

א.יצירת העליונים, עוה"ב, הנמשכים מחכמה עליונה, בינה,

ב.יצירת התחתונים, שבעוה"ז, הנמשכים מחכמה תחתונה, מלכות, הנוקבא דז"א.

והן שתי אותיות י' שבאות א'. יוד העליונה חכמה עליונה, ויוד התחתונה חכמה תחתונה. והקו הנטוי ביניהם הוא ז"א, הנקרא ו', ונקרא עה"ח, המקבל מחכמה עליונה, מי' עליונה שממעל לו, ומשפיע לחכמה תחתונה, לי' תחתונה שמתחתיו. והן אבני שיש טהור, בינה, הנקראת חכמה עליונה, ומלכות, הנקראת חכמה תחתונה.

254. והן כנגד ב' העיניים, שמהם יורדות ב' דמעות לים הגדול. כי החכמה מכונה עיניים. עין ימין כנגד חכמה עליונה, עין שמאל כנגד חכמה תחתונה. וירדו הדמעות, משום שמב' לוחות האלו הוריד משה התורה לישראל, בינה ומלכות, לוח הימני בינה והשמאלי מלכות, שהם כנגד ב' עיניים. ולא זכו בהם ישראל, כי נשברו ונפלו בחטא העגל, כמ"ש, וישבֵר אותם תחת ההר. וזהו שגרם חורבן בית ראשון ושני. כי הם נמשכים ג"כ מב' הלוחות, בית ראשון מלוח הימני, חכמה עליונה, בינה, ובית שני מלוח השמאלי, חכמה תחתונה, מלכות. וע"כ הפגם של שבירת הלוחות גרם לחורבנם.

וע"כ ירדו ב' דמעות לים הגדול, הרומזים על ב' חורבנות, שנעשו מפאת שבירת הלוחות הראשונים. ונפלו ונשברו הלוחות, משום שפרח ו' מהם, שהוא הו' של וייצר. כי שתי אותיות י' של וייצר הן שתי אותיות י' שבאות א', שהם ב' הלוחות. והו' של וייצר הוא הקו הנטוי ביניהם, עה"ח. ואחר שישראל תיקנו החטא דעצה"ד, ופסקה מהם זוהמת הנחש, זכו בלוחות, שהם שתי אותיות י', חכמה עליונה וחכמה תחתונה, וזכו בעה"ח, שהוא הקו הנטוי ביניהם, שהן חירות ממלאך המוות.

אמנם ע"י חטא העגל קלקלו תיקונם, וע"כ פרח עה"ח מהם. כי חזר עליהם הפגם דעצה"ד, ושוב השתעבדו תחת מלאך המוות. והלוחות, שהיו נכללים מעה"ח, נשברו ונפלו. ונתן להם ב' לוחות אחרים, מצד עצה"ד טו"ר, שמשם ניתנה להם התורה בדרך איסור והיתר, שמימין חיים ומשמאל מוות, כמו שלומדים, לַמַיְמִינים בה סם החיים, לְמַשְׂמְאִילים בה סם המוות.

255. וזהו שהזהיר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בעצמכם. שאל תשוו את אבני שיש טהור לאבנים האחרות, שהם חיים ומוות, שמִשָׁם כמ"ש, לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. ולא עוד, אלא שתסתכנו בעצמכם, משום שאלו האבנים דעצה"ד טו"ר הן בפירוד, ואבני שיש טהור הן בייחוד בלי שום פירוד כלל.

ואם תאמרו, הרי עה"ח הסתלק מהם בשעת חטא העגל ונפלו ונשברו, וע"כ יש פירוד ביניהם, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי, שהרי למעלה אין בהם פירוד. כי אלו שנשברו, היו מאלו אבני שיש טהור, וא"כ אין בהם פירוד כמו אבני שיש טהור, ונבחנים משום זה, כמו שלא נשברו מעולם.

ביאור הדברים. כי התורה מכונה מים, כמו שלומדים, אין מים אלא תורה. ומקור התורה הוא ב' לוחות העדות, שהם בינה ומלכות. וע"כ הם מכונים ב' לוחות אבנים, להיותן נובעות מים, שהיא התורה. הלוחות הראשונות קיבלו ישראל בשלמות, כמו שיהיה בגמה"ת. כמ"ש, חרות על הלוחות, אל תקרא חָרות אלא חירות, שהיו חירות ממלאך המוות. כמו שיהיה בגמה"ת. אלא ע"י חטא העגל קלקלו התיקון, וחזר עליהם שליטת מלאך המוות, ונשברו הלוחות. וניתנו להם לוחות שניות מבחינת חיים ומוות.

וכל התיקון אינו אלא ע"י המשכת אור תורה. כי ע"י המ"ן, שמעלים ישראל ע"י קיום המצוות ומע"ט, הם גורמים זיווגים עליונים, המגלים לאט לאט את אור התורה לישראל, עד שזוכים על ידו לגמה"ת. ונגלות אז ב' לוחות האבנים, ב' אבני שיש טהור. ואין עוד שם, מים מים בפירוד. שהם, מים שבימין חיים ומים בשמאל מוות. כי יבולע המוות לנצח, וכולם טהורים וכולם חיים. ונמצא, שאבני שיש טהור הן תוצאה ותולדה מכל התורה, הנגלות ע"י לוחות השניות בעניין מים מים.

וזהו שהזהיר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים. שהיה חושש, שלא יטעו לחשוב, שאבני שיש טהור הן תוצאה מהתורה, שהתגלתה בבחינת מים מים בפירוד מלוחות השניות. כי אז ישפילו מעלת אבני שיש טהור. כי אע"פ שהן עצמן מים טהורים, מ"מ כיוון שיצאו מבחינת מים מים, די לבוא מהדין להיות כנידון. וזה שאמר, אל תשוו את אבני שיש טהור לאבנים האחרות, שהם חיים ומוות. כי בזה שתחשבו, שאבני שיש טהור הן תולדה ותוצאה מלוחות השניות, שיש בהם חיים ומוות, נמצאים אתם משווים אותם אליהם, כי די לבוא מהדין להיות כנידון. והרי אתם מזלזלים באבני שיש טהור.

ולא עוד, כי מלבד הזלזול, הרי אתם משקרים בעצמכם. כי מטרם התיקון שהייתה התורה נמשכת מלוחות השניות בבחינת עצה"ד טו"ר, היה שולט אז כוח הפירוד. ועתה, שנגלו אבני שיש טהור, נגלה הייחוד בלי שום פירוד, שהתגלה דבר מלכתחילה, שלא היה פירוד כלל מעולם. ואיך תחשבו שנשברו הלוחות הראשונות והסתלק עה"ח מהם, שהוא שקר גמור, כי עתה נגלה, שאין שם שום פירוד למעלה בלוחות הראשונות, כי אלו הלוחות שנשברו, היו ממש אבני שיש טהור של עכשיו. וכל השליטה, שהיה בינתיים לעצה"ד טו"ר בבחינת הפירוד, חלף והלך לו, ודומה כמו שלא היה כלל בעולם.

ונמצא, שהלוחות הראשונות לא נשברו כלל, וכל התורה שנגלתה והביאה לגמה"ת, יצאה ממש מלוחות הראשונות, ולא היה מעורב בה כלל טו"ר וחיים ומוות, כמו שהיה נדמה לכם מטרם התיקון, בצורות לוחות השניות. כלומר,שבגמה"ת, כשיתבטל הס"מ, יתגלה לכל, שהס"מ לא היה חי מעולם, אלא הייחוד היה שולט תמיד, כמ"ש, אין עוד מלבדו.



חזרה לראש הדף
Site location tree