וייצר ה' אלקים, כל חית השׂדה

274. ויִיצֶר ה' אלקים מן האדמה כל חית השׂדה, וכל עוף השמיים. אוי לבני העולם, שהם אטומי לב וסתומי עיניים, שאינם מסתכלים בסודות התורה ואינם יודעים, שהכתוב, חית השדה ועוף השמיים, רומז על עמי הארץ. ואפילו אלו שזכו לנפש חיה, ועוד לא זכו לרוח חיה, אין לשכינה עזר בהם בעת הגלות. וכן אין עזר מהם למשה, שהוא עם השכינה, שבכל עת שגלתה השכינה, לא זז משה ממנה.

275. אמר רבי אלעזר, וכי מי נתן מעשיו של אדם בישראל ובמשה? הרי הכתובים מדברים באדם, ואיך אתה מוציא המעשים מאדה"ר, לתת אותם על משה וישראל? אמר לו רבי שמעון, בני, ואתה תאמר כך? וכי לא למדת הכתוב, מגיד מראשית אחרית. שבתחילת הבריאה רמוזים המעשים שבאחרית הימים, שבגמה"ת.

276. וע"כ משה לא מת, כי הוא עם השכינה בגלות. והוא נקרא אדם. ועליו כתוב בגלות האחרון, ולאדם לא מצא עזר, אלא כולם הם כנגדו. ולאדם לא מצא עזר כנגדו, כתוב על עמוד האמצעי, ז"א, שלא היה מי שיעזור לו, להוציא השכינה מהגלות. וכמ"ש, ויִיפֶן כה וכה וַיַרְא כי אין איש. ומשה הוא בבחינתו ממש, כמו עמוד האמצעי. וכתוב בו, ולאדם לא מצא עזר כנגדו, כמו בעמוד האמצעי.

277. בעת שלא מצא עזר כתוב, ויפֵּל ה' אלקים תרדמה על האדם, ויישן. ה' אלקים, או"א. תרדמה גלות, כמ"ש על הגלות, ותרדמה נפלה על אברם. הפיל התרדמה על משה ויישן, ואין שינה אלא גלות. כי בשינה מסתלקים המוחין, וכן בגלות מסתלק הדעת מישראל. וע"כ אין שינה אלא גלות. וייקח אחת מצלעותיו. מצלעותיו של מי לקח? מאלו הנערות של המטרוניתא לקחו או"א אחת מהן. והיא בחינת לבן. וכתוב עליה, יפה כַלְּבָנָה.

ביאור הדברים. מלכות מצד עצמה אינה ראויה למוחין, כי כך הצטמצמה בצ"א, שלא תקבל לתוכה שום או"י. וכל תיקונה ע"י עלייתה והתכללותה ברחמים, בינה, או"א. אמנם לעתיד בגמה"ת, בתיקון משה וב' משיחים, תיתקן עצמה ותהיה ראויה לקבל או"י, ולא תצטרך להתמתק בבינה. ולפיכך, יש ב' בחינות בניין אל השכינה:

א.טרם גמה"ת, ע"י המיתוק בעלייתה לאו"א, וזה לעמוד האמצעי לז"א.

ב.בגמה"ת בבחינת עצמה, וזהו לעניין משה.

ובגללה, כתוב בגלות האחרונה, ולאדם לא מצא עזר, לתיקון משה וב' משיחים. כי אפילו אחר התכללותה בבינה, תקבל ממנה רק ט"ר, אבל בחינתה עצמה, מלכות שלה, נשארה בלי תיקון. והיא עניין גלות אחרונה. וע"כ נאמר עליה, ולאדם לא מצא עזר, אלא כולם כנגדו. וכמ"ש בזמן ההוא, ויפֵּל ה' אלקים תרדמה. ואין שינה אלא גלות, כי מתוך שלא מצא עזר לתקנה, ע"כ נגזר עליה הגלות האחרון, שתיקונו ע"י משה.

ומטרם גמה"ת, שהוא ע"י תיקון על המלכות, נבחן התיקון ע"י עמוד האמצעי. ועמוד האמצעי, ז"א, לא היה מי שיעזור לו, להוציא השכינה מהגלות, כלומר, מג' גלויות הראשונות, שמטרם הגלות האחרון, כי התיקון הוא ע"י עמוד האמצעי.

הזוהר הולך ומבאר לפנינו ב' התיקונים, תיקון עמוד האמצעי ותיקון משה. וכמ"ש, וייקח אחת מצלעותיו. כי שבע ספירות של המלכות, שקיבלה מאו"א בעת קטנותה, נקראות עלמות. ונאמר, שאו"א לקחו אחת מהן, והיא חסד, כי חסד נבחן לגוון לבן. וכתוב עליה, יפה כלבנה, שע"י בניין הגדלות של או"א, להשלים עימה את המלכות דמלכות החסרה, נעשית בזה יפה כלבנה.

ויסגור בשר תַּחְתֶּנָּה. עם בשר דמשה, שכתוב בו, בְּשַׁגַם הוא בשר. כי בשגם בגי' משה. וע"כ גם בשר, הנאמר כאן, הוא בשר דמשה, בחינת גבורה. והמלכות נשלמה על ידו בקו שמאל שלה. הבשר של משה הוא אדום, ועליו כתוב, פני משה כפני חמה. כלומר, כמו חמה הנוטה לאדום, אף הבשר דמשה אדום, בחינת גבורה עליונה דאמא. כי גבורות דאמא מכונות בגוון אדום. ומשום זה כתוב, יפה כלבנה. שקו הימין שלה שמצד העלמה בבחינת לגוון לבן. וכתוב, ברה כחמה. כלומר, קו השמאל שלה, שמצד בשר האדום דמשה.

278. ויסגור בשר. שרצו בזה להגן עליה מפני החיצוניים. כי, ויסגור, לשון הגנה. כי ע"י הגבורה הקדושה דבשר אדום דמשה, מבריחים החיצוניים.

פירוש אחר על הכתוב, ויסגור, הוא סגירה, שנעשה מסגרת ע"י הבשר האדום דמשה, שבה המטרוניתא, המלכות, סגור ששת ימי המעשה. ורק ביום השבת ייפתח.