ויצא יעקב

תשמ"ה - מאמר י',

1984/85 - מאמר 10

עליה - מקורב לה', מרגיש שה' קרוב אליו, כשמרגיש שה' עושה לו טוב, אז יש לו טעם בתורה ובתפילה.

ירידה - שאין לו טעם בתורה ובמעשים טובים, שרק נשאר לו רושם, שגורם לו געגועים לחזור למצב הקודם.

השאלה - למה באה הירידה, עונש, שצריך לתקן מה שחטא, שלא רואה שהכל מצדו, אלא כאילו שזה בא מצד ה'?

אדם שלא נתן חשיבות שה' נמצא בתוכו, לא יקבל מדרגה יותר עליונה, כי יש לו סיפוק. לכן הורידו אותו, שידע להעריך שקרוב ולהחשיב. כי באור אין מדרגות, וגדלותו תלויה בכלים. לפי החשיבות, ההארה מתגדלת.

החטא היה שלא החשיב את מצבו, היה לו סיפוק, שיחזיק בדרגה זו לעולמים. לכן הירידה באה לטובתו, לעלות בו את החשיבות.

הכל תלוי בכלים, לכן הירידה היא לא מחמת חטא, אלא שיהיה לו מקום לעליה.

מצדיק את ההשגחה - מתגבר שבטח ה' טוב ומטיב, מצדיק את ההשגחה, רואה את חשיבותה בעבודה דלהשפיע, ולמעלה מהדעת.

יצא מלהצדיק את ההשגחה - רוצה לראות הכל בתוך הדעת. אז לא מרגיש טעם בעבודה בע"מ להשפיע. נופל לאהבה עצמית, בתוך הדעת.

כשמפסיק בעבודה למעלה מהדעת אז נופל – בכדי שיהיה לו רושם לשמור לא לצאת מהעבודה של למעלה מהדעת.

הסתלקות המדרגה עושה רושם, שידע להיזהר, שלא יפגום באמונה למעלה מהדעת, אלא יצדיק תמיד את ההשגחה.

הרצון לקבל – "ארץ", רוצה, שיפלות, עיקר הבריאה.

תיקון - השתוות הצורה, מקבל בעמ"נ להשפיע.

לא להתפעל שאדם מלא ארציות, ללא השפעה, אלא להאמין, שכך רצון ה'.

בשיעור שמחשיב ראשו בשמים - בעליה, יכול להרגיש שפלותו בארץ - בירידה. לכן קודם מעלים אותו ואח"כ מורידים. כך לומד שיפלות, רצון לקבל, את הטבע שלו, שחייב להגיע להשפעה.

כשמרגיש בירידה, צריך לדעת שזה בא לו מצד העליה, שקוראים אותו מלמעלה.

בב' הוא עולה בסולם החיים:

לכן תמיד לבדוק: בשיעור שההשפעה חשובה, הרצון לקבל שפל - או להפך.

מי שעושה חשבון, שנולד בשליחות הבורא, לתקן, רואה את סולם החיים, שמוצב ארצה, שהרצון לקבל בשפלות.

אבל אצלו השמים, השפעה, שעיקר עבודתה להשפיע נ"ר לה' - בראש. וכשמקבל רצון, שיוכל להשפיע, נמצא בהתרוממות. ולזה מצפה. שמח שמגלה עצמו מונח תחת שליטת "ארצה", שמרגיש שפלות, כי מצפה רק להשפיע להבורא.