ג' תפילות - א'
תשמ"ה - מאמר ל',
1984/85 - מאמר 30
ג' תפילות: למשה, לדוד, לעני. חשובה מכולן תפילה לעני. היא קודמת לכל התפילות. העני עושה תמיד ריב עם ה', והקב"ה מקשיב בנשברי לב, ושומע דבריו.
כל אלו התפילות נוהגות באדם אחד, בג' חסרונות, שהאדם צריך לבקש מה', שימלא לו את ג' החסרונות: א) משה - בחינת תורה. ב) דוד - בחינת מלכות שמים. ג) עני, נשברי לב.
קרוב ה' לנשברי לב. קרוב - השתוות הצורה. קרוב לכל אשר יקראוהו באמת.
ע"י שבירת הכלים נפלו ניצוצין לקליפות, שמהם באות תענוגות לרשות הקליפות, וגורמים בזה לכל מיני עבירות. עני טוען בתרעומות, שה' ברא אותו בתאוות ומחשבות רעות. כמו שבראת באהבה עצמית, שיתן טבע שני, להשפיע.
העני צדק, שאין בו כוח להתגבר אם לא שה' עוזרו. ה' עשה כך בכוונה, כדי שיהיה צורך לתפילה. תפילת עני נקרא "נשברי לב", שבא משבירת הכלים. לכן היא אמת. מתקבלת ראשונה כי קרובה לתיקון. קודם לקבל רצון להשפיע. ואחר כך "מלכות שמים". מטרם שקיבל העני שבו, אין מסוגל לקבל מדרגות יותר גבוהות. ואחר זה "תפילה לדוד", מלכות שמים, מבקש אמונה, עכשיו יכול להשיג ה' כפועל טובות, כי יש לו כלים דהשפעה.
אח"כ "תפילה למשה", כי אי אפשר לזכות לתורה מטרם שמשיג אמונה, מלכות שמים, יראה, שעוד לא "ישראל", לא שומר מצות התורה שיהיו בע"מ להשפיע - תפילין של יד, מלכות, קודם לתפילין של ראש, ז"א.
לאחר שמקבל אמונה, יכול לזכות לתורה, גילוי התורה, לראייה.