כשאדם יודע מהי יראת ה'
תשמ"ה - מאמר ל"ה,
1984/85 - מאמר 35
דרך הפרט - שהאדם יודע מה היא יראת ה', שמשיג מידת המלכות עצמה, שזו היא יראה מחמת אהבה, שהיא העיקר והיסוד לאהוב את ה', יראה זו עושה, שישמור כל מצות התורה, שהאדם יהיה עבד נאמן לה'.
כשמשיג מידת המלכות עצמה, היא היראה מחמת אהבה - שזכה למלכות עצמה, אהבה, והאהבה גורמת לו יראה. מדוע האהבה גורמת יראה, ומהי היראה שבאה לאחר שזכה לאהבה?
אברהם - כל עבודתו באמונה למעלה מהדעת, בלי תמיכה, בא להתקרב לה'. אברהם חקר בדעת סתירות בהנהגה ה' לנבראים. אז הבין, שה' רוצה, שיעבוד אותו בלמעלה מהדעת. האמין, מה שאין לו דרך אחרת, רק ללכת בלמעלה מהדעת, זהו בכוונה תחילה, שה' עשה כך משום שדוקא דרך זו היא לטובת האדם. לכן החליט, שהוא רוצה לעבוד את ה' דווקא למעלה מהדעת. זאת אומרת, אם תהיה לו אפשרות לבוא ולהשיג את השגחתו יתברך בתוך הדעת, הוא נגד זה, כי הוא החשיב את עבודתו למעלה מהדעת, שבזה הוא יותר בטוח, שכוונתו תהיה רק בעל מנת להשפיע נחת רוח לה'.
אבל מה הוא יכול לעשות, אם הוא רואה, שהשגחתו יתברך מתלבשת בו בתוך הדעת, ואז אין כבר ברירה בידו אלא ללכת למעלה מהדעת, כיון שהכל מגולה אליו. שבזמן שהוא רואה איזה גילוי אור ושפע שמתגלה אליו, לא אומר על זה, שעכשיו הוא שבע רצון, שכבר הוא לא יצטרך ללכת למעלה מהדעת, כי זאת היא עבודה שאין הגוף מסכים לה. כי הגוף נהנה יותר אם יש לו איזה סמיכה על מה לסמוך.
היינו על איזה יסוד בנוי כל יגיעתו, וכל הבניינים שהאדם עושה? הוא בנוי על יסוד של שכל, היינו שהשכל מחייבו, שכך הוא צריך לעשות. ומשום זה במקום שאין השכל יכול לומר, שכל מה שהוא עושה הוא בסדר, בטח שקשה לו ללכת בדרך זאת.
לכן במקום שיש לו איזו הזדמנות, שיכול להשיג מה שהוא בתוך השכל, תיכף הוא זורק את היסוד שלו של למעלה מהדעת, ותיכף מתחיל לעבוד על יסוד חדש, שהוא בנוי על השכל. וכבר יש לו תמיכה, על מה לסמוך את יגיעתו, וכבר לא צריך לעזרת ה'. מטעם, שלמעלה מהדעת קשה ללכת, לכן הוא צריך תמיד לעזרת ה', שיהיה לו כוח ללכת למעלה מהדעת.
מה שאין כן עכשיו, שכבר השכל אומר לו, שיש לך עכשיו תמיכה של השכל ודעת, כבר אתה יכול ללכת לבד, בלי עזרת ה', קדימה, ולהשיג מה שיש להשיג, אז העצה שלו, שהוא אמר, עכשיו אני רואה, שדרך אמיתית היא ללכת דווקא למעלה מהדעת, כי דווקא על ידי זה שהלכתי למעלה מהדעת, שדרך זו מרוצה לה', לכן זכיתי עכשיו להתקרבות ה'. והראיה לזה היא, שעכשיו הוא מרגיש טעם בעבודת ה', הן בתורה והן בתפילה.
נמצא לפי זה, במה שזכה להתקרבות ה' ומרגיש עכשיו אהבת ה', אין הוא לוקח מזה יסוד לעבודה, היינו תמיכה לעבודת ה', מטעם שהשכל מחייב אותו שכדאי לקיים תורה ומצוות, וכבר אינו צריך ללכת בדרך של אמונה למעלה מהדעת. אלא הוא נזהר, שלא לפגום בבחינת אמונה, זאת אומרת, לקבל עכשיו את הדרך שבתוך הדעת ולזרוק את בחינת האמונה.
כי אמונה נקראת "מלכות". ואז נקרא שהוא ביזה ופגם בבחינת אמונה. כי עכשיו רואים, כי מלכתחילה, שלא היתה לו ברירה, לכן לקח את בחינת האמונה, אחרת לא היה לוקח אותה. ובו בעת שהוא רואה, שהוא יכול להפטר ממנה, תיכף הוא מבזה אותה, וזורק אותה, ומקבל במקומה את בחינת הידיעה. "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בה".
כשכבר זכה למלכות, ליראה מחמת אהבה, למה שכבר יש לו אהבה, אז ישנה יראה? - רואה שדרך האמונה היא האמת להתקרבות ה', לכן תמיד ילך באמונה למעלה מהדעת.
אם השכל מחייב את היגיעה, הוא לא מסתכל על ערך היגיעה, אלא על שכר – אז נמצא בספקות וירידה, מתי יבוא הזמן לקבוע עבודה בתוך הדעת, על פי השכל, שאז לא יהיו לו ירידות בעבודת ה'. אבל בתוך הדעת יש אחיזה לס"א, כי הקב"ה בחר, שאלו שרוצים להגיע לידי דביקות ה', דווקא בלמעלה מהדעת זוהי הדרך האמיתית להשיג התקרבות ה'.
בתוך הדעת אין עליות וירידות, כי השכל עצמו הוא המחייב לעשות מעשים, אז אין מי שיפריע. אבל ע"י עליות וירידות הוא עולה! ובזמן שאין לו ברירה ומוכרח ללכת בלמעלה מהדעת, או שרוצה ללכת כך, אפילו שיש לו הזדמנות ללכת בתוך הדעת, ההסתרה – בכדי ללכת בתוך או למעלה מהדעת? לכן אחר שזכה לאהבה והשכל מחייב את העבודה, יש לו יראה שלא לפגום באמונה. ואם יפגום באמונה, גם קודם היה בה בהכרח, והיה מצפה להפטר ממנה ולעבוד בידיעה ולא באמונה.
הקבלה, האהבה העצמית, היא במוחא ובליבא.
נמצא שאם זוכה לאהבה, האהבה בעצמה גורמת לו יראה, שמפחד שלא ימשך לידיעה, שלא יפול לרצון לקבל, לאהבה עצמית.
החטא הוא העונש, והעונש הוא כבר תיקון. אז החטא הוא דווקא בעליה, שזכה לאהבה, שהיה רצון לקבל הבסיס לאהבה וזרק את האמונה. אז מקבל ירידה, ונופל שוב לאהבה עצמית, שמזה נמשכים החטאים. נמצא, שנכשל בעליה. היה חושב, שעי"ז שקיבל אהבה כבר לא תהיה לו ירידה. כי אם השכל מחייב, לא יפול. וזה החטא. ש"כל המוסיף הוא גורע". נמצא. נפל לאהבה עצמית, זה העונש שפגם באמונה. והעונש שמקבל זה תיקון, שיחזור לעלות בדרך ישרה.