סדר ישיבת התועדות
תשמ"ו - מאמר י"ז,
1985/86 - מאמר 17
יסדר אדם שבחו של ה' ואח"כ יתפלל. אבל אם יש לה': א. לתת מה שמבקש. ב. לב טוב לתת.
לסדר מקודם שבחו של ה' - שיאמין בב' אלו.
כשחברים מתאספים למטרה, שרוצים לקנות משהו, כשכל חבר הולך הביתה, אז רואה שלא קנה כלום.
כשמתאספים החברים, יושבים, אוכלים ושותים, מדברים על תהו ובהו, הגוף נהנה. אבל אין מזה במה להחיות את הנפש לאחר ההתועדות. אדם חייב לראות שיהיה שכר עבור היגיעה, למען לא ניגע לריק. ומה רכש מישיבת החברים?
סדר ישיבה: 1. לדבר רק בשבח החברה. 2. לראות מה לקנות מהישיבה. 3. כל אחד יגיד ע"י מה קונים אהבת חברים - מה לעשות, שיקנה בלבו אהבה לכל אחד מהחברה. 4. מה לעשות לטובת החברה. 5. הוצאות לפועל במעשה מה שהחליטו.
1. ע"י התחברות בחברים יכול להגיע לרוממות ה'. כל העולם משוקעים באהבה עצמית. הוא רוצה בהשפעה, שזה נגד דעת העולם. אבל בלי הנאה לא יכול לעשות שום מעשה, משום שזהו נגד הטבע.
אבל יכול להחליף הנאה: במקום לקבל הנאה ממעשה קבלה, רוצה לקבל הנאה ממעשה השפעה, שזה השתוות הצורה, כמו שה' נהנה מזה שמשפיע להנבראים, גם הוא שמשפיע לה'. ואם שמשפיע לה', אין לו הנאה, אין השתוות. חיוב גדול להנות מהשפעה.
לכן מחפש אנשים, להגדיל חשיבות המגע עם ה'. אם חברים חושבים להגדיל חשיבות ה', זה אתערותא דלתתא, שעל זו באה התעוררות מלמעלה ומתחילים להרגיש גדלות ה'. ויכול ללכת כל היום בשמחה, שעוסק בעבודת ה' ונהנה ממעשה הקטן. אז חסרה לו הידיעה בחוקי ה', לדעת ממה ה' נהנה? זה דאגתו וחוץ מזה נמצא בעולם שכולו טוב. את כל זה החברה צריכה לחשוב בישיבה.
לדרוש מהחברה הכוונה שיתפלל, מוכרח לסדר שבחו של חברה. "ואח"כ יתפלל", היינו לדרוש מהחברה, שיתנו לו מה שהוא דורש מהחברה.
לראות שיש להחברה מה שהוא צריך. שיקבל אם יתחבר עמהם. לכן צריך להשגיח שהחברה במטרה, שהוא משתוקק אליה. ולכל אחד מהם יש קצת אחיזה במטרה זו. שע"י חיבור למטרה אחת, יהיה לכל אחד מה שיש לחברה כולה.
יוצא, שכל אחד צריך תמיד לבדוק את המטרה של ישיבת החברים והחברה בכלל.
לדבר בישיבה על חשיבות ונחיצות החברה, לחזק את החברה, שיהיה "ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד". כל אחד חושב על איזו הצעה, שיועיל לאהבת חברים, שידונו בזה, וצריך להתקבל על כל החברים, ללא כפיה.
מקשר בין אדם לחבירו לעבור לקשר בין אדם למקום. שחשיבות אהבת חברים בזה שמביאה לידי אהבת ה'.