הטוב ומטיב לרעים ולטובים

תשמ"ז - מאמר א',

1986/87 - מאמר 1

אלו שרוצים להתקרב לה', לטוב, שרק מצפים שיזכו לדביקות ה', מה יש לפרש הטוב לרעים ולטובים? מדוע זה נקרא רע, אם רוצה להגיע לטוב, שנקרא אצלו דביקות ה'?

מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו. כי מדרך הטוב להטיב. ואנו מאמינים שהוא מטיב לרעים ולטובים, שגם הרעים יקבלו את הטוב והעונג. ולפי הפירוש הזה: "רעים" - אלו שעושים רע לאחרים, שדואגים רק לעצמם ולא להשפיע. "טובים" - אלו שאוהבים לעשות טוב לאחרים. "הטוב ומטיב לרעים ולטובים" - שגם הרעים שמשוקעים באהבה עצמית, גם הם יקבלו טוב ועונג.

אלא על כלים דקבלה בעמ"נ לקבל היה צמצום והסתר, שבמקום הזה לא יחזור האור להאיר וישאר חלל, והצמצום אף פעם לא יתבטל, רק צ"ב יתבטל, אבל המקבל בעמ"נ לקבל אף פעם לא יקבל, א"כ איך יתקיים "ומטיב לרעים ולטובים", הלא אין להם כלי קבלה על השפע העליון?

היות שיש באדם כלים דהשפעה וכלים דקבלה, כלים דפנים וכלים דאחורים. כלים טובים - יש אנשים שיכולים לתקן עצמם רק בכלים דהשפעה, שרק בכלים דהשפעה הם יכולים לכוון בעמ"נ להשפיע, ולא יותר. ויש אנשים שזוכים למדרגה יותר גדולה, שגם בכלים דקבלה יכולים לכוון בעמ"נ להשפיע.

"הטוב ומטיב לרעים ולטובים" - צריך להאמין שה' נותן עזרה מלמעלה, "הבא לטהר מסייעין אותו", כשמבקשים שיתן כוח לכוון המעשים בעמ"נ להשפיע, שיבקש תפילה שלימה, שה' יעזור לו בכוח התגברות בעמ"נ להשפיע גם על כלים דקבלה שלו, שיהיו בעמ"נ להשפיע, "הטוב ומטיב לרעים", לכלים דקבלה, ו"הטוב ומטיב לטובים", כלים דהשפעה. ושניהם יהיו בכוונה למשפיע.

מי שרוצה, שגם הכלים דקבלה, "כלים רעים", יקרבו לה', זה מדרגה יותר גדולה מכלים טובים, כי בכלים טובים הוא רוצה שה' יתן לו כוח להתגבר לכוון בעמ"נ להשפיע.

יצר - ציור, שמצייר על קיום תו"מ לשם שמים, ציור טוב - שמרגיש טוב אם יזכה להתדבק בה', שברא כדי להטיב. כי הציור הזה מביא השתוקקות לעזוב את העניינים הגשמיים, היות שמרגיש שהכל יתבטל, שלא כדאי בשביל זה לתת חייו. אלא מרגיש, שכדאי לוותר על הכל, בכדי להשיג דביקות ה', חיבור עם כל הנשמות, שהיו בעוה"ז וזכו לחיי עוה"ב, שיזכה להכנס לישיבה דרשב"י. נמצא, הציור הטוב שקיבל על רוחניות, גורם לו להתרחק מתענוגי הגוף, ולהתקרב לתענוגי הנשמות, היות שמשתוקק "עולמך תראה בחייך" - וזה יצר טוב.

ציור רע - שאם יעבוד במסירות נפש לה' ולא לתועלת עצמו, כאילו עוזב את כולם ונאבד מהעולם, ובפעם אחת אובד הכל, העולם חשך בעדו, ולא מוצא בתוכו שום יכולת להתגבר על הציור. ומרגיש חשיבות העולם הגשמי ולא מסכים למסירות נפש.

ז"ש, "ועל חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון", "ועל חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע". שקודם היה ביצר טוב, ולא ביצר הרע. הלא כל העבירות באות רק מהיצר הרע.

שחוץ מזה, שאנחנו שקועים בחטאים הגשמיים, נוסף על זה אנו מקבלים ציורים רעים על הרוחניות.