מהו, שהמתפלל צריך לפרש דבריו כראוי

תשמ"ח - מאמר ח',

1987/88 - מאמר 8

מתפלל צריך לפרש דבריו כראוי, שיעקב אמר, הצילני נא אותי מלבן, מיד אחי, מיד עשו.

ה' יודע מחשבות. והאדם צריך לדעת מה שחסר לו, ולא באופן כללי, שרוצה שה' יעזור לו. כי אין אור בלי כלי.

היצר הרע לפעמים מתלבש בלבוש לבן, צדיק, ולפעמים מתלבש בבגדי עשו, גאווה, שלא כדאי שתכנס בעבודה לשמה, כי זה קשה, שמונע לעסוק בתו"מ על דרך האמת קודם המעשה.

ואחר המעשה, האדם רואה, שכולו לא לשמה. אם כן עכשיו מוטל עליו לבקש מה' תשובה, כוח לעבוד לש"ש. אז בא היצר הרע ואומר, שהוא עשה לש"ש, צדיק, טוב מכולם.

בתפילה צריך לפרש דברים כראוי - שהאדם צריך לברר את סדר עבודתו, לדעת בבירור על מה להתפלל. כי התפילה היא גילוי החסרון, הכלי, ואין אור בלי כלי. וצריך להתפלל, שיהיה לו כלי, שה' ימלא אותו.

קודם המעשה היצר הרע נקרא לבן, ואחר המעשה הוא נקרא עשו. כשמתפלל לה', אסור להתפלל לא לש"ש, אלא קודם יבקש, שה' יצילו מיצר הרע. אלא רוצה, שה' יעזור לו להרגיש, שעושה הכל לא לש"ש, ויראה לו האמת, שהמעשים שלו לא חשובים. ורוח מעזרת ה', שידע מה שחסר לו, בכדי שיהיה בידו לקיים תו"מ. לכן התפילה שלו צריכה להיות "הצילני נא מיד לבן", שלבן נותן להבין, שעשה הכל רק לטובת היצר הרע, ואין מעשיו נחשבים לכלום.

ומתפלל אז, שה' יתן לו הרגשה ויראה, שכל מה שעושה, הקב"ה נהנה מזה, וכל דבר קטן ברוחניות חשוב מאוד. יש לו כוח לעבודה, משום שעובד על תכלית, עבור כל העולם, שהכריע עצמו ואת כל העולם לכף זכות.

ולאחר המעשה צריך לעבור לקו שמאל. שיעשה ביקורת, לראות שבאמת המעשה היה בתכלית השלימות, להגיע לדביקות ה'. אז היצר הרע מתלבש בעשו, ואומר, שאין לו שום חסרון, והכל לש"ש. וזה נקרא עשו, מלשון עשיה. אז באה התפילה, "הצילני מיד אחי עשו". ואם יבקש אז, לאחר המעשה, "הצילני מיד טענת לבן", שהיה טוען, שכל המעשים שהוא עושה, הם שלא לשם שמים אלא לתועלת עצמו, שהוא רשותו של היצר הרע, נמצא, שהוא היה נמצא אז בשליטת עשו, כלומר שהוא עושה הכל לשם שמים. אם כן היה נשאר תמיד בחסרונו. כי עשו טוען, שאין לו מה לתקן, אלא הכל הוא עושה לשם שמים, ואף פעם לא היה יכול לראות את האמת.

לכן צריך לפרש דבריו כראוי, להשיג כלי לעזרה הנכונה, כי אין אור בלי כלי. שכל תפילה צריכה להיות במקומה.