אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / בראשית א', חלק ד' / לעומת המסגרת

לעומת המסגרת

335. רבי שמעון ביאר התכללות ב' הקווים ימין ושמאל, שהיו במחלוקת, כמ"ש, לעומת המסגרת תהיינה הטבעות. המסגרת הוא מקום סגור, שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד, שנודע בתוכו בצִנעה, ומכוחו מתמלא באור, וציין שערים להדליק הנרות. ומשום שהוא מקום גנוז וסתום, נקרא מסגרת. וזהו עוה"ב, כי עוה"ב נקרא מסגרת.

או"א עילאין נקראים לעת"ל, וישסו"ת נקרא עוה"ב. ומבחינת המוחין דנקודת השורוק, שהוא הארת החכמה, נקרא ישסו"ת בשם מסגרת, כי אז נסגרים האורות ואינם מאירים בה. ונאמר, שהוא מקום סגור, כלומר בעת הארת נקודת השורוק, שאינה יכולה להאיר באור החכמה, מחוסר חסדים. שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד, שאין אורותיה נפתחים, זולת ע"י ביאת קומת החסדים, מכוח הזיווג על המסך דנקודת החיריק, מסך דמנעולא, הנקרא שביל דקיק.

וקומת חסדים זו הוא קו המכריע, המייחד ב' הקווים זה בזה, ומתלבשת החכמה בחסדים. אבל כיוון שקומת חסדים יוצאת על מסך זה בשביל דקיק, הוא גורם שהארת החכמה נודעת בהם בצנעה, מלמטה למעלה, שהוא ו"ק דג"ר, ולא מלמעלה למטה, שהוא ג"ר דג"ר. ולפיכך נקראים הישסו"ת, גם אחר ההתכללות החכמה בחסדים, בשם מסגרת, כי אורותיה אינם מאירים כפי יכולתם.

336. תהיינה הטבעות. הן הטבעות העליונות, חג"ת, שלמעלה מחזה דז"א, הנאחזות זו בזו, מים אש רוח, שהם חג"ת דז"א. וכשמקבלים המוחין, הם נכללים זה מזה. המים, חסד, נכלל מרוח, ת"ת. ורוח, מאש, גבורה, ואש ממים. כולם נכללים זה בזה, ויוצאים זה מזה, כמו הטבעות.

המוחין דאו"א עילאין נקראים טבעת טהורה. ואלו חג"ת דז"א, להיותם נכללים ויוצאים זו מזו, כמו הטבעות, שהם המוחין דאו"א, שאינם מתגלים בדרך התכללותם זה מזה, אלא אחר שהתכללו זה מזה מתגבר שליטת החסד עליהם. ודומים כמו הטבעות, שהם המוחין דאו"א, שהם חסדים מכוסים. ע"כ נקראים גם החג"ת דז"א בשם הטבעות. והכתוב, תהיינה הטבעות, סובב על חג"ת דז"א.

והטבעות כולם מסתכלים אל מסגרת ההיא, ישסו"ת, ששם מושג הנהר העליון להם, להשקותם. כלומר, הנהר, היוצא מעדן, ישסו"ת. ונאחזים בו. כשהטבעות, חג"ת דז"א, הם לעצמם, הם מסתכלים לאו"א עילאין, ומקבלים מהם חסדים מכוסים. כי ע"כ הם מכונים טבעות. אבל בעת שהטבעות רוצים להשפיע הארת חכמה לנה"י שלמטה מחזה, אז מסתכלים לעומת המסגרת, ישסו"ת, ששם הנהר היוצא מעדן, המשפיע הארת חכמה, אשר בהם הי' יוצא מאויר ונשאר אור, והנהר הזה משקה אותם בהארת חכמה, והם משפיעים לנה"י.

337. וכתוב, לעומת המסגרת תהיינה טבעות, לְבָתים לְבַדים לשאת את השולחן. כי אלו טבעות העליונות, שמלמעלה מחזה דז"א, הן נעשות עתה בתים ומקומות לבדים, שהם נה"י שלמטה מחזה דז"א. כלומר, שנה"י מקבלים מהם המוחין דהארת חכמה, המכונים בית, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית. ונבחן, אשר הטבעות נעשו לבתים, בשביל הבדים, שהם נה"י שלמטה מחזה. אבל לא בשביל עצמם, כי כשהם לעצמם, אינם בחינת בתים אלא טבעות. כלומר, שהם רק במוחין דחסדים מכוסים, המכונים טבעות.

וכתוב, לעומת המסגרת תהיינה הטבעות, לבתים לבדים. שבעת שהטבעות רוצים להיות בתים לבדים, להשפיע להם חכמה, אז תהיינה הטבעות לעומת המסגרת, שיקבלו מישסו"ת, הנקרא מסגרת, ששם הארת חכמה. ואז יתהפכו הטבעות לבתים, בשביל הבדים, נה"י.

הבדים הם המרכבה שלמטה, להיותם נמשכים מהמרכבה העליונה, חג"ת, המכונים מים אש רוח. קו שמאל של הבדים, הוד, בא מצד האש דמרכבה עליונה, גבורה. וקו ימין של הבדים, נצח, בא מצד המים שבמרכבה העליונה, חסד. וקו אמצעי של הבדים, יסוד, נמשך מצד הרוח דמרכבה עליונה, ת"ת. וכל מה שיש במרכבה העליונה, נמשך למרכבה התחתונה, כדי שהבדים יהיו מרכבה לארון העדות, ששם השראת השכינה.

וע"כ כל הקָרֵב יקרב לבדים הללו, נה"י שמחזה ולמטה, ולא במה שלפנים מהם, שלא יקרבו להמשיך מוחין מחג"ת שלמעלה מחזה דז"א. לך לך, אומרים, לנזיר, סביב סביב, לַכֶּרם לא תִקְרַב. חוץ מאלו הראויים לשמש בפנים. אותם, שנשמתם מחזה ולמעלה דז"א. להם ניתן רשות להיכנס לשמש ולהתקרב. וע"כ כתוב, הזר הקָרֵב יומת.

והתבאר התכללות ב' הקווים זה בזה של המין הב', שנשארים האורות שניהם, ורק במקום נה"י, הבדים, המקבלים מישסו"ת דרך הטבעות. ובזה רבי שמעון פירש המחלוקת. כי אחר שמקיים הארת שניהם, נבחן שיישב את המחלוקת, ועשה שלום ביניהם. אבל רבי אלעזר שקיים רק הארת הימין, א"כ עוד לא יישב המחלוקת כראוי.



חזרה לראש הדף
Site location tree