אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / בראשית א', חלק ד' / רקיע המבדיל והמחבר

רקיע המבדיל והמחבר

365. ויאמר אלקים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. שבעה רקיעים הם למעלה, שהוא הפרסא שבמקום הפה דא"א, המוציא הבינה מחוץ לראשו, וכולם עומדים בקדושה עליונה דראש א"א. והשם אלקים הקדוש בהם משתכלל, שמחזיר אותיות אל"ה למ"י, ונשלם השם אלקים. ורקיע זה שכתוב כאן, הוא עומד באמצע המים, בחזה דא"א, החוצץ בין חג"ת דא"א שלמעלה מחזה, ובין נה"י דא"א שלמטה מחזה.

ביאור הדברים. רקיע פירושו פרסא, הסיום דצ"ב, המוציא בינה וזו"ן של כל מדרגה מחוץ למדרגה. ובעת גדלות חוזר לסיום דצ"א, ומחזיר הבינה וזו"ן למדרגה.

יש ב' רקיעים כוללים באצילות:

א.הרקיע העליון שבפה דא"א, המוציא או"א מראש לחג"ת עד החזה.

ב.הרקיע האמצעי, העומד בחזה דא"א, המוציא ישסו"ת מראש לחזה דא"א עד טבורו.

ויש גם הרקיע התחתון, המסיים עולם האצילות, וממנו אינו מדבר כאן.

ובהיות הרקיע העליון שבפה דא"א, למעלה מז"ת דא"א, חג"ת נהי"מ, כולל אותם, ע"כ נבחן לשבעה רקיעים, לחג"ת נהי"מ. ושבעה רקיעים הם למעלה, הרקיע העליון שבפה דא"א, המוציא את או"א לחוץ מראשו, שכולל שבעה רקיעים. וכולם עומדים בקדושה עליונה, כי רקיע זה, אע"פ שמוציא את או"א לחוץ מראש, מ"מ אינו ממעט אותם לו"ק בלי ראש, אלא הם נבחנים כעודם בקדושה עליונה דראש א"א. והשם הקדוש בהם משתכלל, כי רקיע זה מחזיר את אותיות אל"ה דבינה לראש דא"א, ומשלים את השם הקדוש אלקים.

ורקיע זה שבכתוב, יהי רקיע בתוך המים, הוא עומד באמצע המים. רקיע זה אינו רקיע העליון, אלא רקיע האמצעי, העומד באמצע ז"ת דא"א, בחזה שלו, המוציא את ישסו"ת מראש דא"א, למקום שמחזה עד הטבור דא"א.

366. הרקיע הזה, הרקיע העליון שבפה דראש א"א, עומד על חיות אחרות, ומבדיל בין מים עליונים לתחתונים. כי יש ב' מיני חיות:

א.חג"ת, חיות גדולות.

ב.נה"י, חיות קטנות.

הרקיע העליון עומד על החיות הגדולות, כי עומד בפה דא"א שלמעלה מחג"ת. אבל הרקיע האמצעי עומד על החיות הקטנות, נה"י, שהרי עומד בחזה, שלמטה מחג"ת ולמעלה מנה"י.

מים תחתונים קוראים למים עליונים, שיעלו אותם אצלם. ומהרקיע הזה הם שותים, שמעלה אותם למים עליונים, ומקבלים משם המוחין דהארת החכמה, הנקראים שתייה. גם הרקיע הזה הוא המבדיל ביניהם. כלומר, שיש לרקיע ב' פעולות, הבדלה וחיבור. בקטנות מבדיל בין מים עליונים לתחתונים, ובגדלות חוזר ומחבר המים תחתונים עם העליונים.

משום שכל המים, כל המדרגות, כלולים ברקיע העליון. כי יש ג' רקיעים, הסיומים החדשים, מכוח צ"ב, הנקראים פרסאות: העליון בפה דא"א, האמצעי בחזה דא"א, התחתון בסיום האצילות. לעת הגדלות, כשהארת ע"ב ס"ג דא"ק מבטל לשעתו הסיומים דצ"ב, ומחזיר הסיומים דצ"א, ובזה מתבטל הגבול דסיום אצילות, אז חוזר רקיע התחתון, ויורד מסיום האצילות לנקודה דעוה"ז, ומעלה ג' עולמות בי"ע דפרודא לעולם האצילות, למחזה ולמטה דא"א, ששם עומדים ישסו"ת וזו"ן, והם מלבישים עליהם.

ואח"ז יורד הרקיע האמצעי מחזה דא"א לסיום האצילות, ומעלה את הישסו"ת והזו"ן, שעליהם מלבישים ג' עולמות בי"ע, לאו"א דאצילות, כי הגבול שבחזה כבר מתבטל, ומלבישים כולם על או"א.

ולבסוף יורד הרקיע העליון שבפה א"א לחזה, ומתבטל הגבול שבין הראש דא"א לחג"ת שלו, ששם או"א, שעליהם מלבישים ישסו"ת וזו"ן, ועליהם ג' עולמות בי"ע.

ונמצאים עולים כולם לראש א"א, ומקבלים שם אור החכמה. הרי שהרקיע העליון כולל לכל המדרגות של אבי"ע, או"א וישסו"ת וזו"ן דאצילות, וג' עולמות בי"ע. ובעת שיורד מפה דא"א לחזה, הוא מעלה כל המדרגות לראש דא"א. ולכן נאמר, משום שכל המים כלולים ברקיע העליון, שכל המדרגות דאבי"ע כלולים בו.

ואחר שהשפיע המוחין לחיות עליונות, חג"ת, מוריד אותם לחיות שמחזה ולמטה, חיות קטנות. והם שואבים משם המוחין דהארת חכמה. שאיבה, מורה על קבלת המוחין דהארת חכמה.

367. כתוב, גן נעול אחותי כלה, גל נעול, מעיין חתום. גן נעול, הנוקבא, בעת שכל האורות נסתמים בה, וכל האורות נכללים בה. גל נעול נקראת, בעת שנהר היוצא מעדן, נמשך ויוצא מעדן ונכנס בנוקבא, להשקותה מהעדן. נהר יוצא מעדן, בינה, שיצאה לחוץ מראש דא"א, הנקרא עדן, להשקות את הגן.

בעת שהרקיע העליון יורד ממקומו לחזה, ומעלה כל המדרגות אל הראש דא"א, אז מקבלת הנוקבא מוחין דשתייה, וכולל לכל המוחין. אבל אינו מוציא הארתם. כי המים, המוחין, נקרשים ועומדים בו.

נקרשים, משום שרוח צפון נושב באלו המים, וע"כ נקרשו, ואינם יוצאים לחוץ עד שנעשו קרח. רוח צפון, קו שמאל, הנמשך מנקודת השורוק דבינה, מבעת שעלתה לראש דא"א, שיש לה חכמה בחוסר חסדים. וע"כ קפאו האורות בה, כי אין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים. וקפאו בה האורות ולא נמשכו ממנה להאיר בחוץ, ונעשה בזה קרח וקיפאון.

ולולא צד דרום, קו ימין, שכתש כוחו של הקרח הזה, לא היו יוצאים מים ממנו לעולם. לולא הזיווג, שנעשה על המסך דחיריק, הממשיך קומת חסדים מצד דרום, מקו ימין, שהחכמה מתלבשת בה ומאירה, לא יכלו האורות להאיר שם לעולם, כי אפילו החכמה שבה, לא היה יכולה להאיר מבלי חסדים.

368. ומראֶה הרקיע העליון, כמראה הקרח שנקרש, שכונס בתוכו כל המים האלו, ששופכים עליו. כך הרקיע העליון מאסף עליו כל המים האלו, ומבדיל בין המים העליונים למים התחתונים. כמ"ש, ודמות על ראשֵי החיה רקיע כעין הקרח הנורא. והוא הרקיע העליון, שבהיותו יורד מפה דא"א, ומעלה כל האורות דאבי"ע לראש א"א. הוא נעשה אז כעין קרח הנורא, שאינו יכול להאיר מחוסר חסדים, אשר בראש א"א. ובזה מבדיל שם בין מים עליונים לבין מים תחתונים, כי הג"ר, מים עליונים, יכולים לקבל החכמה בלי חסדים, אבל הז"ת, מים תחתונים, אינם יכולים להאיר בלי חסדים, וקופאים ונעשים לקרח.

והרקיע הזה מאסף כל המדרגות, שהם או"א ישסו"ת וזו"ן דאצילות, ומעלה אותם לראש א"א. ואז קופאים כל בחינות הז"ת, שאינם יכולים לקבל חכמה בלי חסדים. ומבדיל בין המים העליונים למים התחתונים, שמבדיל בין ג"ר, מים עליונים, שיכולים להאיר בחכמה בלי חסדים, לבין ז"ת, מים תחתונים, שאינם יכולים להאיר בלי חסדים.

וכמ"ש, יהי רקיע בתוך המים. הרקיע, שבאמצע המים, רקיע האמצעי שבחזה דא"א, ומשמע מכאן לכאורה, שהרקיע הראשון, הוא הרקיע האמצעי הזה. ואומר שאינו כן, אלא יהי, כתוב לפני הרקיע שכאן, כי כתוב, יהי רקיע, שזה מורה אשר הרקיע, שנעשה מהרקיע הראשון, הוא העומד באמצע המים, אבל הרקיע הראשון, עומד על ראשי החיות, ממעל לחג"ת דא"א, ולא באמצע המים, שהוא בין חג"ת לנה"י.

המילה יהי, שנאמר במעשה בראשית, מורה תמיד על י' שנכנס באור י"ה, או"א, ונעשה אויר. כי נעשה הסיום תחת כו"ח דאו"א, שהסיום הזה נקרא רקיע אמצעי, העומד בחזה דא"א, ובינה וזו"ן שלהם נפלו מתחת הרקיע הזה. הרי שרקיע אמצעי הוא תולדה, שנעשה מהרקיע הראשון, העומד בפה דא"א, למעלה מאו"א, שעליהם סובב המילה יהי.

ובאמת עיקר ההבדל בין מים עליונים לתחתונים, כלומר מה שהוציא המים התחתונים מחוץ לג"ר, המים העליונים, נעשה ברקיע העליון שבפה דא"א, שהרי הוא שהוציא בינה וזו"ן מראש דא"א. וא"א נשאר רק בכו"ח, שהוא המים העליונים, ובינה וזו"ן דראש נעשו למים תחתונים ולבחינת גוף שלו.

אמנם עד החזה, ששם עומדים או"א עילאין, אין שום מיעוט ניכר שם, ואו"א נחשב כמו שלא יצאו מראש דא"א, והם בחינת ג"ר. וכל כוח המיעוט של הוצאת הבינה מראש א"א, שתיחשב לגוף חסר ראש, מתחיל רק מתחת או"א, ברקיע האמצעי שבמקום החזה דא"א. הרי שכוח המיעוט של הרקיע העליון, מתגלה רק ברקיע האמצעי.

והרקיע שנעשה מהרקיע הראשון, הוא העומד באמצע המים. כי זה כוח המיעוט שברקיע האמצעי, שהוציא המים התחתונים לבחינת ו"ק בלי ראש, זה נמשך ונעשה מהרקיע העליון, שלא יכול להתגלות בו עצמו, להיותו למעלה מאו"א. וע"כ נגלה ברקיע האמצעי. והתבאר כאן ב' עיקרים:

א.שכוח המבדיל בין מים למים שיש ברקיע, הנעשה בעת קטנות המדרגות, הוא נעשה רק ע"י רקיע האמצעי שבמקום החזה.

ב.שכוח המחבר המים התחתונים בעליונים, הממשיך ג"ר לכל המדרגות, נעשה רק ע"י הרקיע העליון, העומד בפה דא"א, שמעלה אותם לראש א"א.

369/1) קרום אחד יש באמצע בני מעיים של האדם, שמפסיק ביניהם מלמטה למעלה, שמפסיק בין בני מעיים, איברי המזון, לבין איברי החיוּת, הלב והריאה, הנקרא חצר הכבד. והקרום מתחיל מכנגד הטבור של האדם ונמשך מלמטה למעלה באלכסון עד החזה שלו, ושואב החיוּת מאיברי החיות שלמעלה מחזה, ונותן לאיברי המזון שמתחת החזה. כן הרקיע כעין הקרום הזה, נמצא באמצע הגוף דא"א, שנמשך מכנגד הטבור דא"א עד החזה שלו, ועומד ממעל החיוֹת שלמטה, ממעל לספירות נהי"מ, חיות תחתונות, ומבדיל בין מים עליונים, חג"ת, למים תחתונים, נה"י.



חזרה לראש הדף
Site location tree