אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / עולמות עליונים / חלק ב' / רישום המחקר הקבלי
קבלה לעם

רישום המחקר הקבלי

בדומה לכל מדע אחר, המחקר הקבלי של מצבי הנברא מצריך הגדרה ברורה של מידות, מספרים והבחנות שבעזרתם נוכל למדוד את מושא החקירה. ההגדרות המדויקות מאפשרות לחוקרים לתעד את המצבים ולמסור אותם הלאה כראוי. עליהם לוודא, כי המשתמש בממצאים יוכל להיעזר בהבחנותיהם ולתאר בדייקנות את המצבים כפי שנמסרו לו.

לפיכך נכיר עתה כמה מהסימונים של מצבי הנברא הנהוגים בחוכמת הקבלה. בלא הבנת סימנים אלה ובלא הידיעה איך לרשמם כראוי, לא יהיה אפשר להמשיך בתיאור התפתחות הנברא.

כל מצב כולל בתוכו נברא המכונה "כלי" או "רצון" ומילוי המקובל ברצון כתענוג. למילוי נהוג לקרוא "אור" ואפשר גם לכנותו בשם "בורא". כל מצב במציאות כלול אפוא משתי הבחנות: רצון ותענוג. הרצונות עשויים להיות שונים; ראינו זאת בד' הבחינות שיצאו מבחינת שורש. בהתאם לכך, בכל בחינה יש מילוי משלה.

כפי שנאמר לעיל, את ארבע הבחינות אפשר לסמן גם כעיגולים. כל עיגול מסמל בחינה אחרת. צורת העיגול מורה כי אין הבחן של מטה ומעלה או גדול וקטן. כלומר העיגולים אינם מורים על הבדלים בשיעורי קומתן של הבחינות, אלא על סדר יציאת הבחינות זו אחר זו. כך, למשל, בחינה א' קודמת לבחינה ב', אבל אינה גבוהה ממנה (ראו שרטוט מס' 1).

 

שרטוט מס' 1

לכל העיגולים יש מרכז אחד משותף, ולכן צורת סימון זו מתארת יחס של סיבה ומסובב. אם ברצוננו לתאר את ההבדל בשיעורי הקומה, נצייר את הבחינות זו תחת זו, משורש ועד לבחינה ד', או מימין לשמאל, זו לצד זו.

חזרה לראש הדף
Site location tree