אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / עולמות עליונים / חלק ב' / הרשימו
קבלה לעם

הרשימו

עתה נבאר את אופני הרישום של שני הנתונים הקיימים בכל מצב: הכלי והאור.

המילוי של הכלי מותנה ברצון. הרצון שנברא מבחינת שורש נברא כרצון ליהנות ומרגיש את האור כתענוג. אמנם, עדיין לא מדובר ברצון עצמאי – הרצון בבחינה א' אינו קודם לאור, אלא נולד על ידי האור עצמו – ובכל זאת האור מורגש בו כתענוג של קבלה. האור הממלא את הרצון בבחינה א' נקרא "אור חוכמה", והרצון של בחינה א' נקרא "רצון לקבל". שני נתונים אלה – האור שבבחינה א' והכלי שבבחינה א' – נקראים בשפת הקבלה "רשימו" (ראו שרטוט מס' 2). המושג "רשימו" נגזר מהמילה "רושם" והוא מספק לנו מידע על מצבי הנברא.

 

שרטוט מס' 2

הסימן של הרשימו מהכלי ומהאור בבחינה א' הוא א/א. בהתאם לכך, הסימן של הרשימו בבחינה ב' הוא ב/ב; הסימן של הרשימו בבחינה ג' הוא ג/ג; ובבחינה ד' הסימן של הרשימו הוא ד/ד. בעזרת הרשימו אפשר לתאר כל מצב ממצבי הנברא, שכן במציאות אין יותר מאשר כלי ואור הממלאים אותו בהתאם לרצונו.

מדוע המילוי מותנה ברצון? משום שיש חוק אשר מקורו בבורא ולפיו "אין כפייה ברוחניות". לפיכך אם הבורא רוצה להיטיב לנבראיו, עליו לברוא בנברא רצון גדול, המותאם בדיוק לאותה הטבה שברצונו לתת לו. ומכיוון שההטבה עצמה קיימת מלכתחילה, הדאגה של הבורא היא לרצון שבנברא. ככל שרצון הנברא ייגבר, כך ירגיש יותר את התענוג עצמו ואת נותן התענוג.

חזרה לראש הדף
Site location tree