אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / עולמות עליונים / חלק ב' / סוף הפרצוף
קבלה לעם

סוף הפרצוף

לאחר יציאת חמשת פרצופי עולם אדם קדמון התמלא לחלוטין כל החלק שמפה דגלגלתא ועד הטבור שלה, אך חלק ה"סוף", שהוא המלכות עצמה, נותר ריק לחלוטין מאור חוכמה. בסוף הפרצוף היה אמנם אור חסדים שגרם למעט סיפוק מכך שמלכות אינה משתמשת עם הרצון שלה, אלא רוצה להידמות לבורא, אך מלבד הסיפוק הקטן הזה לא היה ב"סוף" מאום.

והנה עיקר קבלת האור הוא דווקא ב"סוף" הפרצוף, במלכות עצמה – דווקא בחלק זה טמונה עיקר היכולת להַנות לבורא ולהשתוות עמו. פסגת השתוות הצורה, הנקראת "דבקות", תושג רק כאשר ה"סוף" של גלגלתא יוכל לקבל על מנת להשפיע, אבל בעולם א"ק עדיין אין מסך המאפשר לקבל על מנת להשפיע גם בסוף הפרצוף.

כוח המסך בעולם אדם קדמון מאפשר רק את דחיית האור ולא את פריצתו ישירות אל ה"סוף". מכל פרצופי אדם קדמון רק גלגלתא יכלה למלא את ה"סוף" באור חסדים. שאר הפרצופים, המנות החלשות יותר של ההשפעה, לא יכלו לעבוד עמו כלל.

ה"סוף" דגלגלתא מסמל אפוא את כל החלק שנותר ריק במלכות דא"ס בלא פעולת השפעה. כאשר יוכל חלק זה להגיע ממצב של ריקנות למצב של מילוי, יהיה זה "גמר התיקון" – גמר תיקונה של המלכות דא"ס בהידמותה לבורא.

חזרה לראש הדף
Site location tree