אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / עולמות עליונים / חלק ג' / צמצום ב'
קבלה לעם

צמצום ב'

כדי להבין את צמצום הבינה נחזור שוב אל ד' בחינות דאור ישר. מבחינת שורש יצאה בחינה א' – כלי קבלה. מתוך כלי הקבלה יצאה בחינה ב' – בינה עם רצונה להשפיע. בחינה ב' כוללת בתוכה שתי בחינות: בחלקה העליון היא רצון להשפיע, ובחלקה התחתון היא החלטה כיצד להשפיע, כלומר לקבל בבחינה ג', כך שהקבלה תהיה כהשפעה (ראו שרטוט מס' 3).

 

שרטוט מס' 3

החלק העליון בבחינה ב' הוא רצון להשפיע, והחלק התחתון של בחינה ב' הוא כוונה לקבל בעל מנת להשפיע. בחינה ג' כבר מקבלת בפועל בעל מנת להשפיע. כלומר, חלקה העליון של בחינה ב' רק מתחיל לרצות להשפיע, ואילו החלק התחתון כבר מתכנן את פעולת ההשפעה ממש.

את פשר חלוקה זו ניתן להסביר בעזרת מבנהו של זעיר אנפין. כאמור לעיל, זעיר אנפין כולל שישה חלקים: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. ששת חלקי הז"א נקראים בלשון הקבלה ו"ק (ו' קצוות). אחרי ז"א עומדת המלכות, המקבלת. לפניו עומדת בינה, הנותנת. בינה מולידה את זעיר אנפין ואת מלכות העומדת אחריו (ראו שרטוט מס' 4). ז"ת דבינה הוא החלק בבינה הדואג לתחתונים ממנה, לו' קצוות ולמלכות. לכן הוא מכונה ז"ת (ז' תחתונות).

ז"ת דבינה הוא החלק תחתון שאליו תצטרך בינה להשפיע. בו היא מתכננת כיצד תקבל מלמעלה ותעביר למטה, לשבע הספירות התחתונות (שש של הז"א, והמלכות).

 

שרטוט מס' 4

ג"ר (ג' ראשונות) דבינה הן כתר, חוכמה ובינה עצמה. כדי להבין מהי השפעה, בינה צריכה להיות כלולה מבחינת שורש – ספירת כתר, מבחינה א' – חוכמה, ומהתוצאה מהן – בּינה עצמה (ראו שרטוט מס' 5). לכן חלקה העליון נקרא "ג"ר דבינה".

 

שרטוט מס' 5

פרצוף בינה כולל אפוא שני חלקים, ג"ר וז"ת. ג"ר דבינה הוא חלק הבינה שמעל הטבור, וז"ת דבינה הוא חלק הבינה שירד מתחת לטבור כדי לטפל במלכות. כל חלק של פרצוף המיועד לטפל בפרצוף אחר מסתדר במבנה בן עשר ספירות. זה יכול להיות חלק קטן מפרצוף גדול, אבל אם יש לו תפקיד מיוחד, הוא מתארגן כפעולה שלמה במבנה בן עשר ספירות. לכן גם בז"ת דבינה, שירדו מתחת לטבור כדי לטפל במלכות, יש עשר ספירות: כתר, חוכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.

כעת נתאר את המבנה של ז"ת דבינה, שירדו מתחת לטבור והתערבו עם נה"י דגלגלתא. כתר, חוכמה ובינה שבז"ת דבינה אינם שייכים לז"ת דבינה עצמם. אלה כלים שנוצרו בז"ת דבינה כג' ראשונות רק כדי שיתחילו לעבוד על חסרונות התחתונים. גם חסד, גבורה ותפארת שבז"ת דבינה שייכים לג' ראשונות. כפי שאמרנו לעיל, ספירת חסד דומה לכתר, גבורה לחוכמה, ותפארת לבינה (ראו שיעור מס' 2, פרק "שש ספירות בזעיר אנפין"). ספירת התפארת כוללת גם היא עשר ספירות וגם היא, כמו בינה, נחלקת לשניים: חלק הג"ר שלה שייך לבינה, וחלק הז"ת שלה שייך לזעיר אנפין שלמטה מבינה (ראו שרטוט מס' 6).

הכלים כתר, חוכמה, בינה, חסד, גבורה וג"ר דתפארת שייכים להשפעה בלבד. כלים אלה נקראים "גלגלא עיניים" (ג"ע) (ראו שרטוט מס' 6). כתר, חוכמה ובינה נקראים "גלגלתא", חסד, גבורה וג"ר דתפארת נקראים "עיניים". הכלים גלגלתא ועיניים הם ג"ר דז"ת דבינה (ראו שרטוט מס' 6) – הג"ר עצמו (כח"ב) והג"ר של זעיר אנפין (חג"ת).

החלקים שמתחת לג"ר נקראים "אוזן", "חוטם" ו"פה" (אח"פ); ז"ת של תפארת הן "אוזן"; נצח, הוד ויסוד הן "חוטם"; ומלכות היא ה"פה"(ראו שרטוט מס' 6). בניגוד לג"ע שהם כלים של השפעה, האח"פ הם כלים של קבלה. כך מתחלקת הבינה שיורדת מתחת לטבור ומתערבת עם נה"י דגלגלתא.

 

שרטוט מס' 6

כפי שאמרנו בתחילת הדברים, נה"י דגלגלתא משפיע את עביותו על בינה שירדה מתחת לטבור. כעת אפשר לדייק ולומר, כי הרצון הגדול של בחינה ד' משפיע רק על האח"פ של בינה ולא על חלק ההשפעה שלה, לא על הגלגלתא ועיניים. בחינה ד' מוסיפה אפוא לאח"פ דבינה שמתחת לטבור רצון לקבל של ד' דעביות, ובכך היא מבודדת אותו משאר הפרצוף (ראו שרטוט מס' 7).

אם כן, לאחר ירידת בינה מתחת לטבור דגלגלתא, שולט רצון לקבל גדול מאוד בעביות ד' על האח"פ של בינה, על נהי"מ שלה. אבל לבינה יש מסך רק על ב' דעביות. לכן, כשהרצון הגדול בעביות ד' מתגלה, מתברר לבינה כי אין ביכולתה לספק למלכות אורות כלל. בינה יכולה לשלוט רק על הגלגלתא עיניים שלה, וכתוצאה מכך היא מצטמצמת בפעולתה כלפי המלכות ואינה מפעילה את החלק התחתון שלה, את האח"פ (ראו שרטוט מס' 7).

 

שרטוט מס' 7

הפרצוף היורד מתחת לטבור נקרא "נקודות דס"ג". הוא נקרא כך, משום שהוא מתפשט בעת יציאת האורות מפרצוף ס"ג. האורות המסתלקים מהפרצוף בעת הזדככות המסך נקראים "נקודות", כי הם מגלים את המלכות כנקודה שחורה שאינה מסוגלת לקבל דבר. המסך המזדכך מטבור לפה אינו מזדכך בבת אחת. בדרכו למעלה, לפה דראש, הוא מזדווג על כל דרגה שמתגלה בדרך זיכוכו, והפרצופים היוצאים בזיווגים אלה נקראים פרצופי ה"נקודות".

אם כן, המסך העומד בטבור דס"ג מזדכך מג/ב ועולה לפה דראש למצב של ב/א. ובזמן הזדככות המסך, בזיווג על רשימות ב/ב, יוצא פרצוף נקודות דס"ג (ראו שרטוט מס' 8). פרצוף נקודות דס"ג מתפשט למטה מטבור וממלא את נה"י דגלגלתא, ומתוך החיבור ביניהם נעשה בנקודות דס"ג צמצום ב'.

 

שרטוט מס' 8

לא הבִּינָה מצטמצמת, אלא החלק שבה המיועד לטיפול במלכות. חלק הבינה המיועד לטפל בתחתונים מבין, כי אין ביכולתו לספק לתחתונים מסכים, תיקונים או אורות, ולכן הוא מצטמצם. המלכות העומדת בסיום הפרצוף עולה בהגבלתה למקום שבו נגמרים הכלים דהשפעה, ועלייתה זו נקראת "צמצום ב'" (ראו שרטוט מס' 8).

את צמצום ב' אפשר לתאר גם ביחס למלכות דא"ס. כזכור, בחינת שורש משפיעה לבחינה א', ובחינה א' הופכת לב'; בחינה ב' מוציאה מתוכה את בחינה ג', וג' את ד' (מלכות). עתה, בצמצום ב', בחינה ד' מבקשת מהבינה שלא לתת לה מאורה, מפני שאינה מסוגלת לקבל אותו בעל מנת להשפיע (ראו שרטוט מס' 9).

בצמצום ב' מלכות מגיבה על פעולת הבינה, ובכך למעשה נוצר לראשונה קשר בין התחתון לעליון. מלכות משפיעה על בינה. הנברא, שהוא המלכות, עושה צמצום בבורא. הוא אינו רוצה להיות מקבל על מנת לקבל, ולקבל על מנת להשפיע הוא אינו מסוגל. לכן הוא מצמצם את פעולת הבורא עליו. הוא כביכול אומר לבורא: "אני לא רוצה, ואתה – אל תעשה".

 

שרטוט מס' 9

פעולה זו, הנקראת "צמצום ב'", היא פעולה חשובה מאין כמוה. הודות לה נבנה קשר מהנברא בחזרה אל הבורא. צמצום ב' קובע את מצבו של הנברא כמשפיע, מפני שסירובו של הנברא לקבל הופך אותו למשפיע. בסירובו לקבל הוא מבטא את רצונו להידמות לעליון. פעולת הנברא בצמצום ב' היא נקודה מכריעה בכל ההתפתחות "מלמעלה למטה". זו הפעם הראשונה שבה הנברא מגיב לפעולות הבורא. מכאן והלאה נוכל כבר לדבר על פעולות שיביאו בסופן להיווצרות הנברא האמיתי.

*

אמנם, בירידת נקודות דס"ג אל מתחת לטבור בינה עדיין אינה משפיעה על מלכות, כך שמלכות תיתקן, אך ירידת נקודות דס"ג גרמה לחיבור מיוחד בין מלכות ובינה ועתה הן יכולות לעבוד בהדדיות. לעת עתה השפעת המלכות על בינה באה לידי ביטוי בצמצום ב'. אך בהמשך התהליך, כאשר מלכות תקבל על עצמה תיקונים, היא תחייב את בינה להשפיע לה בחזרה את האורות שעתה היא מסרבת לקבל. בשלב זה רק מלכות היא הפועלת כלפי הבינה ומגיבה אליה, אך תגובה זו תגרום בעתיד לפעולות משותפות רבות של בינה ומלכות.

שיתוף הפעולה בין בינה למלכות יביא לתיקונה של כל המלכות שמתחת לטבור. מלכות תקבל תיקונים מבינה ותתמלא באור בכוונה על מנת להשפיע. בכך תגיע כל מלכות דא"ס, שהיא נברא, לגמר התיקון.

חזרה לראש הדף
Site location tree