אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / עולמות עליונים / חלק ד' / חזרה קצרה
קבלה לעם

חזרה קצרה

נסקור בקצרה את התפתחות התהליך מראשיתו. מלכות נבראת בד' בחינות דאור ישר ומצמצמת את עצמה בצמצום א'. לאחר הצמצום מרכיבה מלכות על עצמה מסך ומחליטה לקבל רק על מנת להשפיע לבורא. כשמלכות תוכל לקבל כדי להשפיע לבורא בכל עוצמת הרצון שלה, יהיה זה "גמר התיקון". בזאת תקוים מחשבת הבריאה.

המנה הראשונה של האור שמלכות מקבלת על ידי המסך בכוונה על מנת להשפיע נקראת "פרצוף גלגלתא". פרצוף גלגלתא מקבל את האור על מנת להשפיע על רשימות ד/ד. האור המתפשט בפרצוף מהפה עד הטבור נקרא "אור פנימי". כנגד חלק הפרצוף שמטבור ועד לסיום, החלק שבו אין המלכות יכולה לקבל את האור, עומד "אור מקיף".

100% של "אור ישר" נמשכים אל המלכות. חלק מהאור היא מקבלת כ"אור פנימי", וחלק לא. באור פנימי היא ממלאת את עצמה מהפה ועד הטבור, ובחלק שבו אין ביכולתה לקבל מהטבור ועד הסיום היא נשארת ריקנית. באותו אופן היא מקבלת את האור בפרצוף ע"ב על רשימות ד/ג, ובפרצוף ס"ג על רשימות ג/ב.

ביציאת נקודות דס"ג מגיע המסך בדרך זיכוכו לרשימות ב/ב, שהן בינה נקייה. לכן נקודות דס"ג יכולות לרדת אל מתחת לטבור, למלא את גלגלתא באור החסדים ולהתערבב עם גלגלתא באמצעותו. המסך בנקודות דס"ג הוא מסך על ב' דעביות, והמסך בגלגלתא הוא על ד' דעביות. העביות בבחינה ד' של גלגלתא משפיעה על בינה, שבה העביות היא בבחינה ב', ומצמצמת את הבינה (ראו שרטוט מס' 2).

הכלים של נקודות דס"ג מתחלקים לעשר ספירות: כח"ב, חג"ת, נהי"מ. צמצום הבינה נעשה באמצע התפארת דנקודות דס"ג, במקום שבו מסתיימים הכלים דהשפעה ומתחילים כלים דקבלה. בחינה ד' עלתה אל אמצע התפארת דנקודות דס"ג וצמצמה את הכלים דקבלה, שהם חצי תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.

הכלים כח"ב נקראים "גלגלתא" (לא להתבלבל עם פרצוף "גלגלתא". אלה שני מונחים שונים). הכלים חג"ת נקראים "עיניים". שני שלישים תחתונים של התפארת נקראים "אוזן", נה"י מכונים "חוטם", והמלכות נקראת "פה" (ראו שרטוט מס' 2). במילים אחרות, הכלים מעל נקודת הצמצום נקראים "גלגלתא עיניים", והכלים מתחת לה נקראים "אח"פ".

 

שרטוט מס' 2

בצמצום ב' נעשה מקום לעולמות העתידים לצאת בהמשך ההתפתחות. במקום שבו נמצאים הכלים גלגלתא ועיניים יצא "עולם האצילות", ובמקום האח"פ יצאו עולמות בי"ע: מקום האוזן הוא "מקום עולם הבריאה"; מקום החוטם הוא "מקום עולם היצירה"; והמקום שבו עומדת המלכות הוא "מקום עולם העשיה" (ראו שרטוט מס' 3).

הגבול המבדיל בין עולמות בי"ע לאצילות, בין כלים דקבלה לכלים דהשפעה, נקרא "פרסא". הכלים דקבלה שאותם נכנה בכללות "מלכות" נמצאים מתחת לפרסא, בעוד שהכלים דהשפעה, שאותם נכנה בכללות "בינה", נמצאים מעל הפרסא.

בפרצוף נקודות דס"ג המצומצם בצמצום ב' מתקיימות בינה ומלכות יחד, ומכאן נובע ייחודו. לפני צמצום ב' היו נקודות דס"ג ונה"י דגלגלתא שני פרצופים נפרדים – נקודות דס"ג כפרצוף הבינה, תכונות הבורא ונה"י דגלגלתא כפרצוף המלכות, תכונות הנברא. עתה, לאחר צמצום ב', נפגשות בינה ומלכות בפרצוף אחד. חציה העליון של הבינה המצוי מעל לפרסא נשאר בתכונות הבינה, וחלקה התחתון קיבל על עצמו את תכונות המלכות.

צמצום ב' הוא פעולה מיוחדת במינה. כתוצאה ממנה נוצר מפגש בין תכונות הבורא לתכונות הנברא בפרצוף אחד. הפרסא אמנם מפרידה בין שני חלקי הפרצוף – שני החלקים מנוגדים זה לזה ואינם מחוברים – ובכל זאת הם נמצאים בפרצוף אחד.

 

שרטוט מס' 3

הימצאותן של מלכות ובינה בפרצוף אחד מתאפשרת מתוקף צמצומם של הכלים דקבלה. הכלים דקבלה מתחת לפרסא "מחרישים" ולא עובדים; הם מרגישים רק את תכונות הבינה. את תכונות המלכות אין הם חשים, אך הם ממשיכים להתקיים בתוך תוכו של הפרצוף. לשם מה? לשם העתיד.

עקב הימצאותן של בינה ומלכות יחד בפרצוף אחד וכפועל יוצא מפעולות נוספות יתאפשר בהמשך התהליך חיבור בין הנברא לבורא. לעת עתה אין חיבור בין השניים, אולם לכל הפחות הם נמצאים בנושא אחד, בפרצוף אחד.

כיצד תוביל כעת מחשבת הבריאה את הנברא לקבל בפועל את תכונות הבורא ולהידמות לו? ניצוצי הבינה העתידים להתערב בנברא הם שיסייעו לנברא להרכיב על עצמו מסך. התערבות זו מתרחשת בשלב הבא בהתפתחות, ביציאת "עולם הנקודים".

לאחר צמצום ב' עולות נקודות דס"ג לפה דראש דס"ג עם רשימות ב/א המצומצמות בצמצום ב' ונעשה זיווג. הזיווג על רשימות ב/א המצומצמות נעשה רק על גלגלתא ועיניים, רק על המקום שבו מותר לקבל.

כדי למנוע את התפשטות האור מתחת לפרסא ס"ג עושה את הזיווג על רשימות ב/א המצומצמות במקום הנקרא "נקבי העיניים" (נ"ע). כלומר, הזיווג על רשימות ב/א המצומצמות בצמצום ב' לא נעשה על עשר ספירות. אילו נעשה הזיווג על כל עשר הספירות, אילו עמד המסך בפה דראש, היה האור מתפשט גם במקום המצומצם, האסור לקבלה, מתחת לפרסא. לכן הזיווג נעשה בנקבי עיניים, והאור מתפשט רק במקום המותר, מטבור ועד הפרסא. הפרצוף החדש שיוצא על זיווג זה נקרא "נקודים". שמו של פרצוף נקודים מצביע על יציאתו לאחר יציאת פרצוף נקודות דס"ג.

 

שרטוט מס' 4

פרצוף נקודים כולל בתוכו שלושה חלקים:

כמו בכל פרצוף אחר, גם בפרצוף הנקודים יש עשר ספירות: כתר, חוכמה, בינה, שש הספירות של זעיר אנפין ונוקבא. אך ייחודו של פרצוף הנקודים הוא בכך, שכל חלקיו וספירותיו מופעלים רק בגלגלתא ועיניים. כלומר, במחצית מכליהם בלבד (ראו שרטוט מס' 5).

 

שרטוט מס' 5

נוסף על רשימות ב/א המצומצמות עלו לראש הס"ג רשימות ד/ג, ולאחר הזיווג על רשימות ב/א המצומצמות נעשה גם עליהן זיווג. כדי לעשות זיווג על רשימות ד/ג הוריד ס"ג את המסך מנקבי העיניים בחזרה אל הפה. רשימות ד/ג מורות, כי האור צריך להתפשט גם בחלק שלמטה מהפרסא. לכן המסך יורד לפה, וס"ג עושה זיווג על כל הפרצוף (ראו שרטוט מס' 6).

כתוצאה מזיווג זה מתפשט האור בכל הפרצוף, למעלה מהפרסא ולמטה מהפרסא. וכיוון שהזיווג נעשה על כל קומת הפרצוף יש עשר ספירות בכתר דניקודים, באו"א דנקודים ובזו"ן. ג"ע של זו"ן, המצויים מעל לפרסא, מתחברים עם האח"פ שלהם, המצוי מתחת לפרסא. זו"ן מתפשטים מתחת לפרסא ונשברים.

 

שרטוט מס' 6

חזרה לראש הדף
Site location tree