אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / עולמות עליונים / חלק ה' / הנברא: אדם הראשון
קבלה לעם

הנברא: אדם הראשון

הבורא ברא על ידי האור כלי, רצון לקבל. לאחר שנברא קיבל הכלי בעל מנת להשפיע ככל יכולתו הן בצורה ישירה בעולם א"ק והן בצורה עקיפה לאחר השבירה.

לאחר השבירה והתערבבות מלכות ובינה יצאו עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. ייחודם של עולמות אלו נובע מכניסת מלכות לבינה. מלכות מסרה לבינה את כל תכונותיה, ובעולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשיה בינה כבר מבִינה את מלכות ויודעת איך לתקן אותה.

התערבבות מלכות בבינה התרחשה בפרצוף נקודות דס"ג. פרצוף נקודות דס"ג ירד מתחת לטבור של גלגלתא, קיבל מנה"י של גלגלתא התרשמות ד' ג' והצטמצם בצמצום ב'. מלכות של נה"י דגלגלתא התערבה בבינה של פרצוף נקודות דס"ג, וכל הזיווגים שיצאו לאחר מכן בקטנות דעולם הנקודים ובגדלות דעולם הנקודים שהביאה לשבירה נעשו בהתערבבות מלכות בבינה. אחרי השבירה יצא מראש דס"ג עולם האצילות, על שרידי השבירה. עולם האצילות נבנה מן הכלים ג"ע, כלים דהשפעה – תכונות הבינה, ומהתכללות מלכות בבינה יצאו שלושת העולמות בריאה, יצירה ועשיה.

כיוון שמערכת עולמות אבי"ע כוללת את כל האפשרויות של התכללות מלכות (תכונת הקבלה) בבינה (תכונת ההשפעה) חוץ מל"ב האבן, היא מוכנה לשמש אחראית על לידת הנברא, התפתחותו ותיקונו. ל"ב האבן הוא אותו חלק הבריאה שאינו יכול להתערב עם בינה ולכן אי-אפשר לתקנו.

הנברא העתידי אינו יכול להיות תוצאה של התכללות מלכות בבינה, אלא של התכללות בינה במלכות. כך יימצאו בו תכונות דהשפעה, והן שתאפשרנה לו להעדיף את תכונות ההשפעה על פני טבעו מתוך בחירה חופשית. לכן לאחר שנבראו העולמות והגיעו לגמר התיקון האפשרי על ידי התכללות מלכות בבינה בהם מגיע עתה תורו של הנברא להיברא.

הנברא נברא מהתכללות מלכות דא"ס בסוף כל העולמות. מלכות דא"ס היא הנקודה המרכזית לכל העיגולים הסובבים אותה, שהם ד' בחינות דאור ישר. האור העליון עובר דרך כל העולמות, א"ק ואבי"ע, ומלכות דא"ס, הנקודה המרכזית, נכללת בסופם (ראה שרטוט מס' 1) מנקודה זו נברא הנברא.

 

שרטוט מס' 1

הנברא העתידי ייקרא "אדם הראשון" (אדה"ר). שמו מורה על תפקידו העתידי: הידמות לבורא – "אדם" מלשון "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד, יד). כדי לברוא את אדם הראשון צריכה מערכת העולמות להימצא במצב שבו זו"ן דאצילות יעמדו במקום או"א דאצילות. ממקום זה יולידו זו"ן דאצילות את אדה"ר. כאמור לעיל, גם עולמות בי"ע נולדים מאותו מקום, אך ההבדל בין אדה"ר לעולמות הוא, שעולמות בי"ע הם התכללות מלכות בבינה, ואדה"ר הוא התכללות בינה במלכות.

בדומה לעולמות בריאה ויצירה, גם אדה"ר בעת לידתו מקבל על עצמו את היחס שבין ז"א ונוקבא דאצילות. בהתאם לכך, הראש של אדה"ר יוצא בעולם הבריאה, והגרון שלו יוצא ממחצית עולם הבריאה ומטה (ראו שרטוט מס' 2), מאותו מקום שבו יוצא עולם היצירה בעת לידתו. המבנה של כל פרצוף אדה"ר העומד בתוך עולמות בי"ע הוא כדלהלן:

למעשה פרצוף אדה"ר הוא פרצוף רגיל בן שלושים ספירות, בראש תוך וסוף. אלא שהכלים דאח"פ שלו מצומצמים – הם אינם מבוררים. אדם הראשון נמצא כולו בג"ע ואינו משתמש בחצי התחתון של הפרצוף. יש לו חב"ד חג"ת דכלים וחג"ת נה"י דאורות. במילים אחרות, לאדה"ר יש גלגלתא ועיניים דכלים עם נפש רוח דאורות. האורות נשמה חיה ויחידה עדיין מאירים לו כמקיפים בלבד. זהו מצבו של אדה"ר בעת לידתו. לכן אמרו חז"ל, כי "אדה"ר נברא מהול" (אבות דרבי נתן, פרק ב).

 

שרטוט מס' 2

חלק מהכלים של אדה"ר נמצאים באצילות וחלק למטה מהפרסא. האור המתקן, אור ע"ב-ס"ג, מגיע רק עד הפרסא. אין הוא יכול להופיע מתחת לפרסא ולתקן את הכלים, לא בעולם הנקודים ולא בעולמות בי"ע. נמצא, כי כדי לתקן את הכלי של אדה"ר ולהביאו לגמר התיקון יש להעלותו למעלה מהפרסא.

בתיקונו של אדה"ר תגיע הבריאה כולה לתכליתה, לגמר התיקון, להשתוות האדם עם הבורא. זוהי למעשה מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו – להיטיב לנשמה המכונה "אדה"ר".

אלא שעלייתו של אדה"ר מעל לפרסא אינה מַסְפקת. אי-אפשר להבטיח את תיקונם של כל הכלים רק בהעלאתם למעלה מהפרסא. העלאת הכלים מעל לפרסא אינה יוצרת קשר בין בינה למלכות. קשר זה ייתכן רק בהתכללות מלאה בין כל חלקי בינה בכל חלקי מלכות וכן בין כל חלקי מלכות בכל חלקי בינה. התכללות כזו אפשר להשיג רק על ידי שבירת אדה"ר בדומה לשבירה בעולם הנקודים. אם כן השלב הבא בהתפתחות הוא שבירת אדה"ר.

חזרה לראש הדף
Site location tree