11. ומוראכם ואימתכם יהיה על כל חיות הארץ
"ומוראכם ואימתכם יהיה על כל חיות הארץ". ופרש רש"י, "שכל זמן שתינוק בן יומו חי, אין צריך לשמרו מן העכברים, עוג מלך הבשן מת, צריך לשומרו" (סנהדרין צ"ח).
ענין חיות, היינו שכל מלחמת היצר היא רק בזה, שמראה להאדם שיש חיות בדברים גשמיים בעולם הזה. וטענתו שלא כדאי לוותר עליהם בכדי לזכות לעולם הבא. וכשהאדם זוכה, אזי כל החיות הגשמיים בטלים נגדו, היות שכל החיות הגשמיים הם רק מה ששייך ברצון לקבל, מה שאין כן כשהאדם זוכה ללכת ברצון להשפיע, ממילא הם בטלים.
וזה כלל שהרצון לקבל נקרא בחינת מיתה, ורצון להשפיע נקרא בחינת חיים, היות שהוא דבוק בחיי החיים. לכן, אם האדם זכה ללכת בדרכי השפעה, אפילו שעדיין תינוק, מכל מקום נקרא בחינת חיה. וחית הארץ נכנעים לפניו, היות שכל חיות רעות, היינו, חיות התלוי ברצון לקבל.