אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בלק / ויַרְאני את יהושוע הכוהן הגדול

ויַרְאני את יהושוע הכוהן הגדול

16. כמה יש לבן אדם לשמור דרכיו בעוה"ז, וללכת בדרך אמת. משום שכל מעשיו של אדם כתובים לפני המלך ורשומים לפניו, וכולם במניין. ושומרי שערים עומדים ומעידים, עומדים ומבקשים דינים ישרים. והדיין עומד לקבל העדות. ואלו הטוענים טענות לזכוֹת את עצמם, דובבים, ואינם יודעים אם ילכו מימין, אם יַשְׂמְאִילו בשמאל.

17. כי כשרוחות בני אדם יוצאים מעוה"ז, כמה מקטרגים הם, העומדים עליהם, והכרוזים יוצאים, הן לטוב והן לרע, כפי מה שיצא מהדין. ובכמה דינים נידון האדם בעוה״ז, בין בחייו ובין אח״כ, כי כל דבריו הם בדין. והקב״ה תמיד ברחמים, ורחמיו על כל, ואינו רוצה לדון בני אדם לפי מעשיהם.

כי כך אמר דוד, אם עוונות תשמור יה אדנ"י, מי יעמוד. כיוון שאמר, אם עוונות תשמור יה, למה אמר עוד אדנ"י? שהיה די שיאמר, אם עוונות תשמור יה מי יעמוד.

18. אלא ג׳ מדרגות של רחמים הזכיר דוד כאן: י"ה אדנ"י מ"י. אם עוונות תשמור יה, שהם או"א הנקראים י״ה. אם העוונות רבים כל כך, עד שעלו למעלה לאו״א, הרי ישנו אדנ"י, שהוא רחמים. ואם השם הזה אדנ"י, אע״פ שהוא רחמים, יתעורר בדין, וכל המדרגות תסתומנה בדין, מדרגה אחת יש, שנחזור אליה, שכל הרפואות יוצאות ממנה, היא תרחם עלינו. והיא מ״י, בינה. מי יעמוד לנו. כמ״ש, מ״י יִרְפָּא לָך. וע״כ, י"ה אדנ"י, אם אלו ב׳ שמות יהיו נסתמים ממנו, מ״י יעמוד, שכל הדרכים של תשובה פתוחים ממנו.

או״א עילאין הם י״ה, רחמים. החסדים, הנמשכים מהם, אוירא דכיא, הם יותר חשובים מחכמה. וזה דווקא להם עצמם, שהם ח"ח ואינם צריכים חכמה. אבל התחתונים, הצריכים חכמה, אם אינם נשלמים מקודם בחכמה, נעשו בהם החסדים, שמקבלים מאו״א, לו״ק בלי ראש.

וע״כ אם התחתונים פוגמים במעשיהם, המגיעים עד זו״ן, פוגמים המוחין דהארת החכמה, אז אפילו החסדים דאו״א שמקבלים, נעשים סתומים, ו״ק בלי ראש. שאם העוונות רבים כל כך, פוגמים בחסדים שמקבלים מאו״א, הנקראים י״ה, לעשות אותם ו״ק בלי ראש.

אבל באו״א עצמם אין פגם התחתונים מגיע להם כלל. ואע״פ שחוטאים, נמשכים להם תמיד החסדים דאו״א, שהם רחמים גמורים. והעצה לזה היא לשוב בתשובה, ולעורר השם אדנ״י, חכמה תתאה, ויחזרו וימשיכו הארת חכמה מהשם אדנ"י. שאם ימשיכו הארת החכמה מאדנ"י, אז חוזרים החסדים דאו״א לבחינת ג״ר.

אמנם אם הפגם שלהם גדול, כך שלא יוכלו לעורר עוד השם אדנ"י, כי חטאם גרם לגילוי מנעולא, מלכות דמדה"ד, שאז אינה יכולה לקבל שום אור, כי אם לא זכה הרי רע. וכל זמן שאינם פוגמים בה, שאז נגנזת מדה"ד שבה, וגלויה רק מדה"ר שבה, שאם זכה הרי טוב. אבל אם פגמו בה, תתגלה בה המלכות דמדה"ד, שאז נסתמות בה כל המדרגות ואינן ראויות לקבל שום אור.

העצה לזה, לחזור בתשובה, ולעורר מ״ן, עד שתעלה המלכות דמדה"ד ותתמתק בבינה, ותחזור שם למדה"ר. ולכן נאמר, מדרגה אחת יש, שכל הרפואות יוצאות ממנה, היא תרחם עלינו. והיא מ״י, בינה. כי ע״י העלאת המלכות לבינה, שוב מיתקנת המלכות במדה"ר ומדה"ד נגנזת, שזה נבחן כמו רפואה, שהתרפאה מגילוי הנקודה דמדה"ד, וחזרה למדה"ר, ונעשית שוב ראויה לקבל כל האורות.

וכל זה ע״י הבינה, שנקראת מ״י, כמ"ש, מ״י ירפא לך. ואז תשפיע לו המלכות שוב המוחין דהארת החכמה, ואז ייתקנו שוב החסדים הגדולים דאו״א להיות בו בבחינת ג״ר. וזה פירוש הכתוב, אם עוונות תשמור י״ה, שהעוונות עלו אל השם י״ה, שהחסדים שמקבלים מי״ה נעשים לו״ק בלי ראש. אז מעוררים השם אדנ"י, שישלים אותו עם מוחין דהארת חכמה.

ואם הפך בעוונותיו את השם אדנ"י למדה"ד, שע״י עוונותיו נגלתה המלכות דמדה"ד. אז מ״י יעמוד, שיעלה מ״ן ויעלה המלכות אל הבינה ותחזור שם למדה"ר, ותשפיע לו המוחין דהארת החכמה, וישלימו החסדים דאו״א לג״ר.

חזרה לראש הדף
Site location tree