אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בלק / כי תָצוּר אל עיר ימים רבים

כי תָצוּר אל עיר ימים רבים

313. כי תָצוּר אל עיר ימים רבים להילחם עליה לתוֹפשה, לא תשחית את עֵצהּ לנְדוֹח עליו גרזן, כי ממנו תאכֵל. כמה טובים הם אורחות ושבילים של התורה, כי בכל דבר יש כמה עצות וכמה טובות לבני אדם, כמה מרגליות המאירות לכל צד. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה נרות המאירים לכל צד. אשרי חלקו מי שמשתדל בתורה תמיד.

314. מי שמשתדל בתורה, כתוב בו, כי אם בתורת ה׳ חֶפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והיה כעץ. למה נסמך אליו הכתוב, והיה כעץ? אלא מי שמשתדל בתורה יומם ולילה, לא יהיה כעץ יבש, אלא כמ"ש, כעץ שתוּל על פַּלגי מים.

כמו אילן, יש בו שורשים, ויש בו קליפות, ויש בו מוח, ויש בו ענפים, ויש בו עלים, ויש בו פרחים, ויש בו פירות, שבעה מינים אלו עולים לשבע פעמים עשר, שהם שבעים. כי הן שבע ספירות חג״ת נהי״מ, שכל אחת כלולה מעשר. אף דברי תורה יש בהם פשט הכתוב, דרוש, רמז הרומז על חכמה, גימטריות, סודות נסתרים, סודות סתומים אלו על אלו, פסול וכשר, טמא וטהור, איסור והיתר. מכאן והלאה מתפשטים ענפים לכל צד. והיה כעץ ודאי. ואם לא, אם אין לו כל אלו הענפים, אינו חכם בחכמה.

315. כמה חביבים הם אותם העוסקים בתורה לפני הקב״ה, שאפילו בזמן שהדין תלוי בעולם, וניתנת רשות למשחית להשחית, הקב״ה מצווה אותו על אלו העוסקים בתורה. וכך אמר הקב״ה אל המשחית, כי תצוּר אל עיר, משום עוונותיהם הרבים שחטאו לפניי, והתחייבו בדין. ימים רבים, הם ג׳ ימים זה אחר זה, שנודעה מגפה בעיר.

מאין לנו שימים רבים הם ג׳ ימים? שכתוב, ואישה כי יָזוּב זוֹב דָמָהּ ימים רבים. האם ימים רבים הם? אלא אם רואה דם ג׳ ימים זה אחר זה, נקרא ימים רבים. אף כאן, כי תצור אל עיר ימים רבים, הם ג׳ ימים, זה אחר זה שנודעה מגפה בעיר.

ואומר הקב״ה אל המשחית, בוא ואצווה לך על בני ביתי, לא תשחית את עֵצהּ, זהו תלמיד חכם שבעיר, שהוא עה"ח, עץ הנותן פירות.

316. את עצה, אותו שנותן עצה לבני העיר להינצל מהדין, ומלמד להם הדרך שילכו בו. וע״כ לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, לנדוח עליו דין, ולא לשלוף עליו חרב לוהטת, חרב שנונה, אותה החרב ההורגת שאר בני אדם שבעולם. כי ממנו תאכֵל. האם אותו מחבל אוכל מתלמיד חכם? לא, אלא כי ממנו תאכל, פירושו, שאותו הסלע הקשה, אותה שכל הרוחות החזקים והקדושים יוצאים ממנה, המלכות, היא תאכל ממנו.

כי אין הנאה ותשוקה לרוח הקודש, המלכות, בעוה"ז, אלא התורה של אותו הצדיק, המפרנס אותה, ונותן לה מזונות בעוה"ז, יותר מכל הקורבנות שבעולם.

317. כתוב בקורבן, אכלתי יַעְרי עם דִבְשי, אִכלו רֵעים. ומיום שחרב ביהמ"ק ובטלו הקורבנות, אין להקב״ה אלא דברי תורה, והתורה המתחדשת מפיו של תלמיד חכם. משום זה כתוב, כי ממנו תאכל. כי אין לה מזונות בעוה"ז, אלא ממנו. ומאלו שכמוהו. וכיוון שממנו תאכל והוא מזין אותה, ע״כ אותו לא תכרות, הֱיה נזהר בו, שלא תתקרב אליו.

318. כי האדם עץ השדה לבוא מִפניך בַּמצור. כי תלמיד חכם, נקרא אדם, הנודע למעלה ולמטה. עץ השדה, אילן גדול וחזק של אותו שדה אשר בירך אותו ה', מלכות הנקראת שדה, והיא סמוכה עליו, כי התלמיד החכם מזין אותה, שהוא עץ, הנודע לשדה ההוא תמיד.

לבוא מִפניך בַּמצור. הוא כמ"ש בתחילה, לא תשחית את עצה. אותו, שנותן להם עצה ומתקן בני העיר, הוא נותן להם עצה, לבוא מפניך במצור, להיתקן ולחזור בתשובה, ומתקן להם כלי זין, חצוצרות ושופרות.

לבוא מפניך, לבוא לפניי ולהיכנס. מפניך, מפני הפחד שלך. במצור, במקום שעליונים ותחתונים אינם יכולים לבוא לשם. והוא המדרגה שבעלי תשובה נכנסים לשם. תשובה, בינה, היא מצור, מקום חזק וסלע חזק.

319. וכיוון שלוקחים מהחכם עצה זו, אני מכפר את עוונותיהם, ומתקבלים ברצון לפניי. וכל זה מצַווה הקב״ה, בשביל אלו המשתדלים בתורה. משום זה אשריהם העוסקים בתורה. אלו העוסקים בתורה, הם אילנות גדולים בעוה"ז.

320. רְאו, מה עשה הקב״ה, שנטע אלו האילנות. אשרי הדרך הזו, ולא די היה אילן אחד, אלא ג׳ אילנות גדולים פורשים ענפיהם לכל צד עשה לנו הקב״ה. יהי רצון לפני השמיים, שאילנות אלו ומעיין זה לא ייעדרו לעולם מהמקום הזה. ועד היום עודם עומדים שם האילנות ומעיין המים ההוא.

חזרה לראש הדף
Site location tree