ה׳ בוקר תשמע קולי

350. אמר דוד המלך, ה׳ בוקר תשמע קולי, בוקר אערוך לך ואצַפֶּה. בוקר, זהו בוקר של אברהם, חסד, שמתעורר בעולם. כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר. כי כשבא הבוקר, אז אותו בוקר, חסד, מתעורר בעולם, והוא עת רצון לכל, ולעשות חסד לכל העולם לצדיקים ולרשעים, ואז עת תפילה היא להתפלל לפני המלך הקדוש.

351. וע״כ בשעה שבא הבוקר, כל אלו אסירי המלך, החוטאים האסורים בכבלי החטא, מוצאים מנוחה, ועת תפילה היא עליהם. וכש"כ אלו החוזרים בתשובה, ומבקשים בקשתם לפני המלך הקדוש.

משום שבשעה ההיא, ממונה אחד יוצא לצד דרום, חסד, רפאל שמו, וכל מיני רפואות בידו. ומצד דרום, חסד, יוצא רוח אחד, ומגיע לאותו הממונה על הרפואה, רפאל. וכשמגיעה התפילה לפני הקב״ה, הוא מצווה על ב"ד שלו, שלא יפתחו בדין, משום שחיים בידי הקב״ה ולא בידיהם.

352. משום שעת רצון, מבקש הקב״ה זכות על האדם. ואם נמצא בתפילה, או שהוא בעל תשובה, הוא מרחם עליו. ובאותה שעה נשמע קול ציפורים המקננות, כמ"ש, אשר שָׁם ציפורים יקננו, כי אלו הציפורים מודות ומשבחות להקב״ה. ואותה איילת השחר התעוררה בעולם ואמרה, מה רב טובךָ, אשר צפנת ליראיך. אז יוצא אותו הממונה על הרפואה ועושה כל מה שהצטווה.

353. ומיני הרפואה הם אינם בידיו של אותו הממונה, כי הרפואה איננה אלא בידיו של המלך הקדוש. אבל בשעה שהקב״ה מצווה רפואה על אותו אדם, הממונה יוצא, וכל המקטרגים הממונים על מחלות רעות מפחדים ממנו. אז אותו הרוח הנוסע מצד דרום, רוח החסד, מושיט החסד אל האדם, והנה נמצאת הרפואה. אבל הכול הוא ביד הקב״ה.

354. ע״כ כתוב, ה׳ בוקר תשמע קולי. ולא כתוב, ה׳ תשמע קולי. כי לבוקר של אברהם אומר. וכתוב, בוקר אערוך לך ואצפה. פעמיים בוקר למה? בוקר אחד של אברהם, חסד. ובוקר אחד של יוסף, כמ"ש, הבוקר אור, שמאיר ודאי. בוקרו של אברהם, חסד מכוסה מחכמה. ובוקרו של יוסף, חסד מגולה בהארת החכמה. אערוך לך ואצפה. אערוך לך הנר שלך להדליק. וזה אומר לבוקרו של יוסף, כי העריכה של הנר היא שלו.

355. מהו, ואצפה? הרי כל בני העולם מצפים ומחכים לחסד של הקב״ה, ואפילו בהמות השדה, ומה השבח של דוד יותר מכל בני העולם? הוא דבר אמת הבא מרחוק, החכמה, כמ״ש, אמרתי אֶחְכָּמה והיא רחוקה. האור הראשון שברא הקב״ה, היה מאיר עד שלא יכלו העולמות לסבול אותו. מה עשה הקב״ה? עשה אור לאורו שיתלבשו זה בזה, וכן כל שאר האורות, שכל מדרגה עליונה מתלבשת במדרגה תחתונה ממנה, עד שהעולמות כולם עומדים בקיומם ויכולים לסבול.

356. ומשום זה התפשטו המדרגות והתלבשו האורות, ואלו הלבושים שהתחתון מלביש העליון נקראים כנפיים עליונות. עד שמגיעים לבוקר הזה של יוסף, והוא לוקח כל האורות העליונים, כי היסוד כולל כל האורות שלמעלה ממנו. ומתוך שכל האורות העליונים תלויים בו, זיווֹ עולה מסוף העולם עד סוף העולם, שלמעלה, עד שהעולמות שלמטה ממנו אינם יכולים לסבול.

בא דוד והתקין אותו הנר, שהוא כיסוי לאותו בוקר של יוסף, שיתכסה בו לקיים העולמות שלמטה בסדר של הנר הזה. וע״כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה. כמ"ש, ויצַפהו זהב טהור. ומשום שאותו הנר הוא של דוד, שהוא מרכבה למלכות, ותלוי בה, אמר, שהוא יהיה כיסוי על הבוקר הזה של יוסף.

בוקר של יוסף הוא חכמה וחסדים.והוא מטעם שהיסוד כולל כל האורות שלמעלה ממנו. כיוון שהיסוד כולל כל האורות חכמה וחסדים, היה מאיר למעלה מסוף העולם עד סופו. אמנם לא היה יכול להשפיע למטה ממנו, כי אור החכמה אינו מושפע מלמעלה למטה, שהעולמות שלמטה ממנו אינם יכולים לסבול, שהאור שלו יתפשט מלמעלה למטה, כי אז מתרבים בו הדינים.

ע״כ היו צריכים לתיקון המלכות, הנקבה, המאירה רק מלמטה למעלה. ורק היא הייתה יכולה להבטיח, שאור החכמה שביסוד לא יושפע למטה. ולכן, בא דוד והתקין אותו הנר, שהוא כיסוי לאותו בוקר של יוסף, שיתכסה בו, שאור החכמה שביסוד יתכסה במלכות, הנקראת נר, באופן, שלא יאיר כלום מלמעלה למטה. שאז יוכלו כל העולמות לקבל שפע מהמלכות, ויתקיימו.

וע״כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה, שיסדר שאור החכמה שביסוד יאיר מלמטה למעלה. ובזה, ואצפה, שהוא לשון כיסוי. שהמלכות תצפה ותכסה האור הזה, שלא יתפשט מלמעלה למטה.