אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / הקדמת ספר הזוהר / אות צ'

אות צ'

כו) נכנסה אות צ'. אמרה לפניו, ריבון העולם, טוב לך לברוא בי את העולם, שבי חתומים צדיקים, ואתה שנקרא צדיק, אתה רשום בי, כמ"ש, כי צדיק ה' צְדקוֹת אָהֵב, וראוי לברוא בי את העולם. אמר לה, צדי, צדי את וצדיק את, אבל את צריכה להיות נסתרת, אין את צריכה להתגלות כל כך, להתחיל בך בריאת העולם, בשביל שלא לתת פתחון פה לעולם. וטעם שצריכה להיות נסתרת, הוא מפני שנ' הייתה, ובאה הי' של השם, שהוא ברית הקדוש, ורכבה על הנ', והתאחדה עימה, ונעשתה צ'.

כי כשברא הקב"ה את אדה"ר, ז"א, ב' פרצופים ברא אותו, פרצוף זכר ופרצוף נקבה, הדבוקים זה לזה באחוריהם. ומשום זה פניה של הי' מוחזרים לאחור מנ', כעין צ, שהי' פניה לצד זה, והנ' פניה לצד אחר, ואינם מוחזרים פב"פ. עוד, אמר לה הקב"ה, אני עתיד לנסר אותךולהפריד דבקות אב"א שבך, ולעשות אותך בחיבור פב"פ. אבל במקום אחר תתעלה להיות כן, ולא מיד, בהתחלת בריאת העולם, שצריכה אז להיות אב"א, שמורה שהארתה נסתרת. וע"כ אין לברוא בה את העולם. יצאה אות צ' מלפניו והלכה לה.

ביאור הדברים. אחר שראתה הצ' שהת' נדחתה מפני הדינים הקשים שבה, והש' נדחתה מפני אחיזת הס"א שבה, מצאה עוז לחשוב, שהיא ודאי ראויה לברוא בה את העולם, כי גם לה מעלת החותם כמותן. ונוסף עליהם, שאין בה שום אחיזה אל הס"א. שנאמר, בי חתומים צדיקים, חותם אות ברית קודש, ע"י מילה ופריעה, הדוחה כל החיצוניים. ואתה, שנקרא צדיק, אתה רשום בי, כי גם הקב"ה, הבינה, נתקנה בסוד צדיק וצדק, כמו הז"א, שהם ג"ר דבינה שנתקנו באו"א, שביל של אבא בנתיב של אמא יושב. וכתרים האהובים, המתחבקים תמיד, בזיווג שאינו פוסק לעולמים. כמ"ש, צדיק ה' צדקות אָהֵב. צדיק, רומז על יסוד דאבא. צדקות, רומז על יסוד דאמא, נו"ה, הנקראים צדקות ה'. ומשום שהצדיק צדקות אָהֵב, ע"כ זיווגם אינו פוסק לעולמים. וע"כ אמרה, אני ראויה לברוא בי את העולם, וע"י מידתי יתקיים העולם בדרך בטוח אל גמה"ת.

ואמר לה, צדי, צדי את וצדיק את. כי אות צדי היא יסוד דז"א, וכשהיסוד כלול יחד עם הנוקבא, נקרא צדיק. כי ט"ס דז"א מאות י' עד צ', והק' היא התחלת הנוקבא. וכשהנוקבא דבוקה ביסוד, הרי הק' דבוקה בצ', ונקרא אז היסוד, צדיק. וזה ששיבח אותה הקב"ה, צדי את, במקומך ביסוד ז"א. וצדי את במקומי. כי את רשומה בי, בזיווג שאינו פוסק. וגם צדיק את, כי גם הנוקבא כלולה בך, בק' של אחר הצדי. ועכ"ז אינך ראויה לברוא בך את העולם.

ואת צריכה להיות נסתרת, אין את צריכה להתגלות כל כך, מפני שנ' הייתה. כי היסוד דז"א כולל עימו הנוקבא, הק' בצדיק, כמו שרמז לה הקב"ה, צדיק את. וכשהנוקבא כלולה בו בציור הצ', היא מצטיירת בו כאות נ'. כי הנ' היא גבורה דז"א. כי י' כ' ל' הן ג"ר כח"ב, מ' נ' הן חו"ג. ועל נ' זו נאמר, אני בינה לי גבורה. כי בגדלות בעת שחג"ת נעשים לחב"ד, נעשית גבורה זו לבינה. ובעת קטנות שאבא הוציא אמא לחוץ, נעשית הבינה לגבורה לנ', וע"כ רמוז בה נפילה, כי נופלת מבחינת ג"ר לו"ק, מכוח אבא שהוציא בינה וזו"ן לחוץ מהראש.

ונאמר, אין את צריכה להתגלות כל כך, בשביל שלא לתת פתחון פה לעולם. שצריכה להיות נסתרת, מפני שנ' הייתה, ובאה הי' של השם, ברית הקדוש, ורכבה על הנ' והתאחדה עימה. כלומר, הנוקבא, הכלולה בצ', היא ציור אות נ' שבה, גבורה מבחינת בינה הנופלת. והי' שבה, היא יסוד דז"א עצמו, שהוא שם של ברית קדוש. והן עומדות בציור אב"א, שאחוריהן דבוקים זו בזו ופניהן מגולים לצד חוץ. כי פני הי' מסתכלת לחוץ ולא לצד הנ', וכן פני הנ' מסתכלת לצד חוץ ולא לצד הי', שזה רומז, שיש אחיזה באחוריים שלהן. וע"כ צריכים אחוריהן להיות נסתרים, כמ"ש, ואחוריהם בָּיְתָה, כדי שלא ייאחזו בהן החיצוניים.

ונאמר, אין את צריכה להתגלות כל כך, בשביל שלא לתת פתחון פה לעולם. כי מתוך שיש חיסרון באחוריים שלך, הינך צריכה להיות בהסתר, כדי שלא לתת פתחון פה אל החיצוניים, להיאחז שם בין הדבקים. וע"כ אינך ראויה לברוא בך את העולם, כי גם בך תצויר אחיזה לקליפות. ומכוח צ', שהיסוד והמלכות בה אב"א, יצא גם אדה"ר אב"א, ב' פרצופים. שנאמר, כי כשברא הקב"ה את אדה"ר, ז"א, ב' פרצופים ברא אותו.

ועוד אמר לה הקב"ה, אני עתיד לנסר אותך, כלומר להפריד דבקות אב"א שבך, ולעשות אותך בחיבור פב"פ. אבל במקום אחר תתעלה להיות כן. שמא תאמר, אפשר לי לברוא בך את העולם פב"פ, כמו שאני עתיד לנסר אותך אח"כ ולעשותך פב"פ. גם זו אינה טענה. כי גם בעת שאתקן לך פב"פ עם הנוקבא, הנה גם אז לא יהיה זה במקומך למטה, אלא רק ע"י עלייה למקומי, למקום או"א עילאין. וכיוון שפב"פ לא יתוקן במקומך, הרי גם אז תהיה אחיזה לקליפות בדרגתך, וע"כ אינך ראויה לברוא בך את העולם.

ונאמר, עוד אמר לה הקב"ה. כלומר, עוד יותר מזה, שאני עתיד לנסר אותך, להפריד דבקות אב"א שבך ולעשותך פב"פ. אכן לא תהיה זאת במקומך, אבל במקום אחר תתעלה להיות כן, במקום או"א, כי אז תעלה ותלביש לאו"א. אבל במקומך עצמך לא יתוקן זה עד לגמה"ת. ולא אברא בך העולם, כי גם בך יש אחיזה לחיצוניים.

חזרה לראש הדף
Site location tree