אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 1-200 / 66. הוי המחכים ליום ה'
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

66. הוי המחכים ליום ה'

"הוי המחכים ליום ה', חושך הוא ולא אור. משל לתרנגול ועטלף, ששניהם היו מצפים לאור היום. אמר לו התרנגול לעטלף, בשלמא שאני מצפה, שאורה שלי" (בגמרא, סנהדרין צח.). פירוש שאין לעטלף עינים לראות, אם כן מה הוא מרויח מאור השמש.

וצריך להבין: א) איזו שייכות יש לעינים, להסתכלות באור ה'. לאור השמש מבינים שצריכים עינים, אבל איזה קשר יש לזה לאור ה', עד שהפסוק מכנה "יום ה'", שמשמע שלמי שאין לו עינים, נשאר בחושך מאור ה'. ב) מהו יום ה' ומהו ליל ה'. איזה הפרש יש ביניהם. בשלמא עינו של אדם מבחינה בזריחת השמש, אבל יום ה' במה מבחינים.

והענין הוא, שלגבי ה' יתברך אנו מבחינים יום ולילה בגילוי והסתרה. יום ה' נקרא גילוי פנים, היינו שהדבר ברור הוא אצלו כיום. וכמו שדרשו חז"ל על פסוק "לאור יום יקום רוצח וקטל עני ואביון, ובלילה יהיה כגנב" - הגמרא דורשת הא מדקאמר ובלילה יהיה כגנב, אלמא אור יממא הוא, ומשום התם הכי קאמר, אי פשיטא לך מלתא כנהורא, דאנפשות קאתי רוצח הוא, וניתן להצילו בנפשו ואי מספקא לך מילתא כלילא יהא בעיניך כגנב, ולא ניתן להצילו בנפשו (פסחים ב.).

נמצא שיום, היינו שיש לו בחינת גילוי פנים, שפני ה' מגולה, היינו שה' יתברך מגלה לו פנים בבחינת טוב ומטיב. לדוגמא, כשהוא מתפלל תיכף נענה על תפילתו, ויש לו עושר ובנים ונחת. ובכל מקום שהוא פונה הוא מצליח.

ולילה נקרא הסתרת פנים, שחס ושלום יש לו ספיקות ומחשבות זרות לענין ההשגחה, שההסתרות מביאות לו ספיקות וכו'. וזה נקרא בחינת לילה. ומי שמצפה לאור ה', היינו שיש לו הרגשה וידיעה ודאית בבחינת אמונה למעלה מהדעת, שהבורא יתברך משגיח על הבריאה עם השם של טוב ומטיב, ומה שהוא לא מרגיש בראיה ממשית את ההשגחה גלויה הוא לטובתו, שהוא על דרך התיקון, כדי שלא יפגום באור ה' עם הכלי קבלה שיש בו, שהם עושים הפירוד.

לכן עליו מוטל לעבוד עבודה רבה, עד שיהפוך את הרצון לקבל בעל מנת להשפיע. ועל ידי ההתמדה נעשה באדם טבע שני. וכמו שהיה לו מקודם טבע איך לקבל לעצמו, אפילו בזמן שעושה משהו בדברים של השפעה, הוא מטעם שעל ידי מעשה של השפעה, יקבל איזו תמורה. זאת אומרת שאי אפשר לעשות שום דבר, בלי שיקבל איזו תמורה לתועלת עצמו, וכל הנאה שמקבל,הוא נעשה על ידי זה נפרד מדביקות ה' יתברך, כי הדביקות נמדדת לפי השתוות הצורה.

ואנו צריכים לומר, מה שהבורא יתברך רוצה להיטיב היינו להשפיע, אין זה מטעם חסרון אלא זה נבחן כמו "שחוק", כי שחוק אינו נחשב לחסרון. כמו שאמרו חז"ל, שהמטרוניתא שאלה, מה הקדוש ברוך הוא עושה לאחר שברא את העולם, והתשובה הסופית מביאה הגמרא, שהקדוש ברוך הוא יושב ושוחק עם לויתן (עבודה זרה ג:). לויתן פירושו חיבור (מלשון "כמער איש ולויות"), היינו שתכלית חיבור הבורא עם הנבראים, היא רק בחינת שחוק ולא ענין רצון של חסרון.

חזרה לראש הדף
Site location tree