אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 226. הארון נושא את נושאיו
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

226. הארון נושא את נושאיו

הנה לוחות הברית היו מונחים בתוך הארון. הלוחות נקראים בחינת תורה. וזהו מלובש בתוך הארון, היינו בחינת אמונה. ובחינת אמונה זוהי משימה גדולה וקשה, שאין בידי עצמנו לקבל עלינו את המשימה זו.אלא האדם צריך לדעת, ש"הארון נושא את נושאיו". היינו מה שיש ביכולת האדם לעשות, הוא רק לדעת יראת ה', איך שרחוק מכוחות האדם לשאת משימה זו.

וזהו על דרך "אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו", נגד שאלת "מי ומה". זאת אומרת שהאדם צריך לבקש את שיעורי היראה ולראות אותה בצורה האמיתית הטהורה ונקיה, כמו שכתוב "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה'". ומטרם שמחפשים לראות את צורתה, אי אפשר להבין מהו ענין יראת ה'.

ואז, כשרואה את הקשיים וההתנגדות מצד הגוף נגד זה, ורואים ממש שאין ביכולת אדם לקבלה, אזי זהו מקום התפילה, שה' יעזור, על דרך "אלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו". אזי מקויים "ודעת אלקים תמצא", שרק אז הוא הזמן לזכות לדעת דקדושה. ולכן נקרא בחינת מציאה, מאחר שהאדם כבר ראה שאין שום מציאות בעולם, שתהיה לו האפשרות לקבל עליו את עול האמונה. נמצא, שאחרי כל החיפושים, מצא רק השלילה, איך שבחינה זאת רחוקה ממנו. ורק אז הוא זוכה לידי גילוי שמו יתברך.

נמצא שאין זה בדרך קודם ונמשך, שהסדר הוא היום אני יודע מעט ומחר יותר, עד שנתוודע לו כל הדבר בשלימותו. וכאן הוא להיפך, שהיום אני יודע מעט ומחר אם איני מחפש על דרך הטהרה, אני מוצא בעצמי פחות ופחות, ולמחר עוד פוחת והולך, עד שבאים לנקודת האפס. ורק אז האדם מוכשר לקבל עליו את האמונה בשלימות. נמצא שזוהירק מציאה הבאה בהסח הדעת. לכן כתוב "דעת אלקים תמצא".

וזה ענין הארון, היינו האמונה, נושא את נושאיו, היינו האמונה נותנת כח להנושאים, שקיבלו עליהם את המשימה הכבדה. ובאים לידי מצב שחושבים שאי אפשר לשאת עליהם את עול האמונה, וחושבים שהם נושאים את האמונה, היינו שאין רואים שיהיו בכוחות האנושיים לשאת את הארון על כתף האמונה, שהוא בחינת עול, נקרא הארון "בכתף ישאו".

אבל צריך לדעת, שהאמונה נותנת כח באדם, היינו שהיא נותנת חיות באדם, שהיא בחינת "חי נושא את עצמו". זאת אומרת שעל פי השכל האנושי אי אפשר לבוא לידי מדרגה זאת, שיהיה מופשט מכל בחינת רצון לקבל, בין במוחא בין בליבא, אבל היא נותנת כח בחינת "חי נושא את עצמו", שנושא את האדם, בחינת "ארון נושא את נושאיו".

ואז, כשזכה לזה, כבר יש לו המציאות זו, נקרא זה בחינת מציאה אצלו, שהוא חשב שתמיד נשאר במצב בין שמים וארץ. ואז הוא רואה,שאפילו במצב כזה, גם כן יש בכוחה להשפיע לו חיים נצחיים.

חזרה לראש הדף
Site location tree