אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 249. אחטא ואשוב
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

249. אחטא ואשוב

"האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (יומא פ"ז). והשאלה, מדוע. הנה מצינו אצל משיח שהכתוב אומר, "והריחו ביראת ה'". וצריך להבין למה נמשלה יראת ה' דווקא לבחינת רוח.

אנו רואים שהאדם תמיד מוכרח לנשום רוח, אחרת הוא מאבד את חייו. והאויר הזה הוא צריך להיות בבחינת רצוא ושוב, היינו לאחר שהכניס את האויר לתוך גופו, הוא מוכרח להוציאו לחוץ, ותיכף למשוך אויר חדש. והאויר שהמשיך מקודם אינו מועיל לו אלא לשעתו. ואם הוא רוצה להמשיך בקיומו, הוא מוכרח תיכף להמשיך אויר חדש.

כמו כן באויר רוחני, הנקרא"יראת שמים". בכל פעם גם כן צריכים לקבל מחדש יראת שמים, היינו הקבלה שקיבל עליו לפני כן את העול מלכות שמים, זה מספיק רק לשעתו.

ואם הוא רוצה להמשיך בקיום הרוחני, הנקרא אמונה, הוא צריך לקבל עליו מחדש את הקבלת עול מלכות שמים. וגם זה מספיק רק לשעה זו, ותיכף אחר זה הוא צריך להמשיך מחדש.

ואין לו לשהות עד שיאבד ממנו שיעור האמונה שקיבל עליו, אלא כל הזמן עליו להמשיך את האמונה עליו עוד ועוד, ובעוד שהאמונה שורה עליו, עליו לחדש ולהמשיך את היראת שמים, ממש כמו שנהוג בנשימת אויר גשמי, שאינו מחכה עד שיצא ממנו כל האויר שיש בגופו לנשום אויר מחדש, אלא הוא מחדש כל פעם את הנשימה מחדש, היינו שמחליף את האויר, בעוד שהאויר הקודם עוד בכל תוקפו.

כמו כן באויר רוחני, הוא גם כן צריך להחליף את האויר הרוחני שיש לו, אף על פי שמרגיש בעצמו שהוא עוד יכול להחזיק מעמד עם בחינת האמונה שיש לו, הוא צריך לקבל עליו מחדש. ואם אינו עושה כן, סופו לאבד את חייו, בדיוק כמו שהאדם מאבד את חייו הגשמי, שאם אינו ממשיך אויר מחדש, נשאר מת. וזה פירוש "והריחו ביראת ה'".

וכך גם ברוחניות, אם אינו מקבל עליו מחדש את האמונה, הוא נעשה מת. והגם שאינו מרגיש שהוא מת, זה דומה לאדם שבזמן שהוא כבר מת אינו מרגיש בכך, אלא רק בזמן שקם לתחיה, אז הוא יודע שמקודם לכן הוא היה מת. כמו כן ברוחניות, בזמן שאינו מחליף את האמונה, הוא נבחן לבחינת מת. אלא שברוחניות הוא לא מרגיש את זה. ובזמן שהוא מקבל שוב עול האמונה, נבחן שהוא קם לתחיה, שהוא בחינת תחית המתים, גלגול חדש, אף על פי שכח הגוף עוד לא נתבטל ויוצא.

לפי זה, אם האדם מסוגל לוותר רגע אחד על עול האמונה, הרי זה דומה כמו שמסכים לוותר על חיים הגשמיים לרגע. וכמו שעל זה אין האדם מסוגל לוותר, כמו כן אין האדם יכול לוותר על חיים רוחניים. נמצא לפי זה, מי שחטא הוא מת, ואם עשה תשובה הריהו אדם אחר לגמרי, ולא זה הוא האדם, כי אם בריאה חדשה.

וזה פירוש "האומר אחטא ואשוב". שפירושו, שאם הוא חוטא, הוא נחשב למת. אם כן נקרא זה "אין מספיקין בידו לעשות תשובה", כי הוא מת תיכף על מקומו. ומי שעושה תשובה, זה נבחן כבר לגוף חדש, היינו גלגול חדש.

חזרה לראש הדף
Site location tree