אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 251. ענין המינין
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

251. ענין המינין

אמר רבי יוחנן, בשעה שהקדוש ברוך הוא בא לבית הכנסת ואינו מוצא שם עשרה, מיד הוא כועס, שנאמר "מדוע באתי ואין איש, קראתי ואין עונה" (ברכות ו:). ויש לשאול: א) ומה לעשות, האם לחכות בחוץ עד שיתקבצו עשרה ואחר כך ליכנס לבית הכנסת. ב) איזו הוכחה יש מהפסוק שצריכים עשרה.

גם יש להבין מה שאמרו חז"ל, אמר רבי יהושע בן לוי, המהלך בדרך ואין עמו לויה יעסוק בתורה, שנאמר "כי לוית חן הם לראשך" (ערובין נ"ד). ויש להבין מהו הענין שצריכין לויה כשיוצאים לדרך. ובאם אין לו לויה, התעסקותו בתורה, יועיל לו כמו לויה.

זה ידוע שהאדם נברא עם הרצון לקבל. וזה מפרידו מדביקותו יתברך, שדוקא על ידי השתוות הצורה, הנקרא רצון להשפיע, זוכין לדביקותו. וענין לויה נקרא דביקות, כמו שכתוב "המהלך בדרך", היינו מי שהולך בדרך ה' ועוד לא זכה לדביקות ה', יעסוק בתורה, שבסגולתה יזכה לדביקות ה'. כמו שאמרו חז"ל, "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה… שהמאור שבה מחזירו למוטב" (פסחים נ:).

וענין תפילה, ידוע כי עיקר צריכין להתפלל על גלות השכינה, הנקראת מלכות, שהיא ספירה עשירית שבעשר ספירות, שענינה היא האמונה בהשגחתו יתברך, שהוא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב. ואי אפשר לראות את הטוב של הקדוש ברוך הוא, מטרם שאדם מטהר את רצונו מלהיות מקבל לעצמו, כי על בחינת רצון לקבל שורה הצמצום, שהיא הסתרה על השגחתו יתברך.

וזה ענין מה שאמרו חז"ל, "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם", משום שכל כוונתם היא אך לקבל לעצמו. וזה פירוש "בשעה שהקדוש ברוך הוא נכנס לבית הכנסת ואין מוצא שם עשרה", היינו שיהיה שם מי שיתפלל עבור בחינת "עשרה", שהיא השכינה הקדושה, שתעלה מגלותה, שעל ידי שעוסקים עם הרצון להשפיע, אז מרימים את שכינתא מעפרא. אבל כשכל אחד דואג לצרכיו הפרטיים, אזי הקדוש ברוך הוא כועס.

ומביא ראיה מהפסוק, שנאמר "מדוע באתי ואין איש", שידאג על צרכים השייכים לבחינת "איש", ורק דואג למלא את הצרכים השייכים לבהמה. אלא האדם צריך תמיד לתת דין וחשבון לעצמו עבור מי הוא מבלה את זמנו, ובשביל מי הוא מייגע את עצמו, כי אין לו לדאוג אלא לצורך הכלל.

חזרה לראש הדף
Site location tree