אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 268. אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

268. אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ

"אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ" (עבודה זרה י"ט). ויש להבין מדוע הוא לומד דווקא במקום שלבו חפץ. ולפי הכלל הזה שהאדם לומד דווקא במקום שהוא רוצה, יוצא שאי אפשר ללמד מוסר לאדם שלא רוצה בכך. והיות שאין אדם רוצה לשמוע דברי מוסר, אם כן איך אפשר לומר לחבירו מוסר. וכמו כן יש להבין מה שאמרו חז"ל, "אין אדם רואה חובה לעצמו" (שבת קיט). ולפי זה איך אפשר לאדם שיתקן מעשיו, הלא אף פעם לא יראה שמעשיו מקולקלים וצריכים לתיקון. ולפי זה צריך האדם להשאר תמיד בקלקול.

והענין הוא, שזה ידוע שהאדם נברא בטבע שירצה אך להנות את עצמו. לכן כל מה שהוא לומד, הוא רוצה ללמוד מזה דרך ואופן איך שיוכל להנות. לכן אם האדם רוצה להנות, ממילא לא ילמד דברים אחרים מה שלבו רוצה, כי זהו הטבע שלו. לכן מי שרוצה להתקרב לה' ושיוכל ללמוד דברים המראים אופנים איך להשפיע לה', הוא צריך להתפלל לה' שיתן לו לב אחר, כמו שכתוב "לב טהור ברא לי אלקים". היינו, כשיהיה לב אחר, שהרצון שבלב יהיה רצון להשפיע, ממילא כל מה שילמד אז יראה אופנים מדברים שמראים אך ורק להשפיע לה'. אבל כנגד הלב לא יראה אף פעם. ועל זה נאמר, "והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר".

וכמו כן אין האדם מסוגל לראות חובה לעצמו, כי הוא לומד במקום שלבו חפץ. והואיל שהלב רוצה להנות, וממה שחוב להאדם, אין האדם נהנה, ומשום זה אף פעם לא יראה חוב לעצמו.

ואין עצה אחרת אלא להתפלל לה', שיתן לו לב אחר, היינו שיבין האדם שאין דבר יותר טוב ממה שיתן נחת רוח לה'. ואז תהיה לו מציאות לראות את החובה לעצמו, שזהו דווקא כשיבין שאם הוא רואה את החוב, תצמח לו מזה זכות לעצמו, משום שיהיה לו מקום לתיקון, אחרת הוא ישאר עם כל החסרונות. נמצא שהחוב זהו זכות לו. אז תהיה מציאות להמציא את החוב, מה שאם כן מי שאינו עובד בתיקונים אף פעם לא יראה חוב.

חזרה לראש הדף
Site location tree