אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 270. כל שרוח הבריות נוחה הימנו (ב')
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

270. כל שרוח הבריות נוחה הימנו (ב')

"כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ויש להבין הלא ישנם הרבה צדיקים בעולם שאין רוח הבריות נוחה מהם, אלא להיפך, שהם שונאים אותם, וכמו כן ידוע שעם הארץ שונא לתלמיד חכם. וכמו שאמרו חז"ל "האי צורבא מרבנן דרחים להו בני מתא, משום דלא מוכח להו במילי דשמיא", ויש חיוב הוכח תוכיח את עמיתך, נמצא שהם שונאים את התלמיד חכם. ואיך אמרו כל שרוח הבריות. ועוד יותר קשה שהם נתנו זה לסימן על יראת שמים, כי אמר שרק מי שרוח הבריות נוחה הימנו, אז רוח המקום נוחה הימנו.

ויש לפרש שזה ידוע שאי אפשר להגיע לאהבת ה' מטרם שאדם זכה לאהבת הבריות, שעל ידי "ואהבת לרעך כמוך", שאמר רבי עקיבא שזה כלל גדול בתורה. היינו שעל ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת הבריות, שהיא אהבת זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'. ובזה יש לפרש הנ"ל, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, שהכוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו, היינו שיש לו תענוג בזה שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. מה שאם כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו נוחה הימנו.

חזרה לראש הדף
Site location tree