אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 276. אדם כי יהיה בעור בשרו
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

276. אדם כי יהיה בעור בשרו

"אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת, ויהי בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן". המפרשים הקשו, מדוע כתיב אדם ולא איש. יתכן על דרך אמרם ז"ל "אתם קרויין אדם" (יבמות ס"א). ומכאן הוכחה שאין העכו"ם מטמאין בנגעים. ואמרו כי יהיה בעור בשרו, שאין טומאת צרעת באיש הישראלי אלא בעור בשרו, ולא בפנים. כי העכו"ם בחינת נפשו עצמו היה בחינת צרעת ומינם. ובנפש ישראלי בפגעו בם לצד החטא אשר יחטא, וכשום מראה צרעת בעור בשרו ודוקא בעורו ולא בבשרו, ואין צריך לומר בפנימיותו (אור החיים).

ויש לשאול: א) למה דווקא אתם קרויין אדם, ב) ומדוע לצד היותו נקרא אדם בפנימיות טהור.

יש לפרש על דרך שאמרו חז"ל על פסוק "סוף דבר הכל נשמע את אלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם". ואמר מה כי זה כי האדם, אלא כל העולם לא נברא אלא לאדם זה, שקול זה נגד כל העולם, כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה (ברכות ו').

היינו שפירושו של האיש הוא יראת שמים. לכן, אתם קרויין אדם, הכוונה על יראת שמים, שמי שיש לו יראת שמים נקרא אדם. לכן יוצא לפעמים שעושה איזה חטא הוא רק בחינת מקרה, שנקרא בחינת חיצוניותו, המרמז בעור, שעור הוא בחינת חיצוניות, כמבואר שיש בחינת מוחא עצמות גידין בשר עור.

ומבואר בזה שמי שנקרא בחינת אדם הוא בפנימיות טהור והטומאה שמתגלה אצלו לפעמים על ידי חטא היא רק בחיצוניות. לכן עכו"ם, הינו מי שאין לו יראת שמים, הוא בלי צרעת, הוא טמא מבפנים. שרק מי שיש לו יראת שמים, הנקרא אדם, שייך אצלו חטא. והחטא מתראה אצלו בבחינת צרעת, הדבוק על האדם. מה שאם כן מי שאין לו יראת שמים הוא מלא חטאים, שגם הפנימיות שלו אינה כראוי. לכן אין שייך לחשוב אצל חטא שיהיה נחשב לחיצוניותו, אלא שהוא גם בפנימיות טמא. ולהגיע לידי יראת שמים הוא על ידי תורה, כמו שאמרו חז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב".

חזרה לראש הדף
Site location tree