אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 281. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה (א')
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

281. הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה (א')

"הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן". בזמן הירידה, שהתורה ומצוות קלות בעיניו, ואינו מרגיש בהן שום חשיבות ויקר, אז הוא חושב, מה לו לעסוק בתורה ומצוות, כי עבודתו היא בחינם, משום שאין שום ערך לעבודתו, היות שאינו מרגיש בה שום טעם וריח. אי לזאת מה טעם יהיה בזה שיתן עכשיו כוחות בחינם ללא תועלת. על זה אמרו חז"ל, שצריך להיות זהיר בקיומן כבחמורה, כאילו היה עכשיו נמצא בזמן שאצלו התורה ומצוות בחומריותן, היינו בכל חשיבותן, שאז היה יכול לתת כוחות, משום שהיה יודע להעריך אותן.

על זה אמרו, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות, פירוש שאין האדם יודע מתן שכרן של מצוות, אם דווקא יעסוק בתורה ומצוות שיש להן חשיבות אצלו, או אפילו שאין להן חשיבות אצלו, ומכל מקום הוא מתגבר ועושה אותן. יכול להיות שיש יותר תועלת מהתגברות הזאת, שעוסק בזמן הירידה, יותר מבזמן עליה, כי אין האדם מסוגל לדעת מאיזה מצב יש יותר נחת רוח למעלה.

לכן אמרו, הוי זהיר במצוה קלה, מלשון "קלה ובזויה". וחמורה, היינו שמרגיש את החומר החשוב של תורה ומצוות. כי אז הוא הזמן שיכול לעסוק למעלה מהדעת. כי הדעת של הירידה מחייבת תמיד ההיפך להאמת, היינו שיש לומר שהוא יכול יותר להרויח ממצב השיפלות, אם הוא מתגבר אז.

חזרה לראש הדף
Site location tree