אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 316. בחינת אדם הראשון (ב')
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

316. בחינת אדם הראשון (ב')

אדם הראשון שורשו הוא עפר שאינו ראוי לזריעה, כמו שכתוב "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה". שפירושו, שלולי התיקון של האדמה, שנקרא בחינת בינה אדום, לא היתה ראויה לקבלת השפע. וזה נקרא שאדם הראשון נולד מהול. ועל ידי חטא דעץ הדעת היה משוך בערלתו, היינו כמו שכתוב, "מעפר אתה ואל עפר תשוב", על ידי זה שהשיב על עצמו הערלה, שהוא הכלי קבלה לעצמו, הדורות שבאים אחריו כבר הושרש בהם הרצון לקבל.

לכן אברהם הלך בימין, תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים. לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים. אבל יצחק הלך בקו שמאל, שנקרא גבורה, לעבוד בבחינת התגברות על כלים דקבלה, שיהיה בעל מנת להשפיע. ומכיון שעוסק בשמאל, היינו לראות את מצבו בבחינת הדעת, אז הוא רואה את החסרונות, ואז המצב של פירוד, כי האדם במצב השמאל במצב חסרון והבורא הוא נקרא שלם, ו"אין ארור מתדבק בברוך". לכן יצחק היה צריך להיות נכלל מאברהם, לכן כתוב "אברהם הוליד את יצחק". הלא כולם יודעים זה, אלא ללמדנו שבבחינת יצחק, שהוא שמאל, נכלל גם כן בחינת ימין, שהוא חסד, ומשם מקבל חיים. ויעקב הוא קו אמצע, ובודאי שהוא נכלל מחסדים.

אולם דוד שבחינתו מלכות, בחינת משיח, שעליה היה הצמצום וההסתר, אינה יכולה לקבל שום אור על בחינתה עצמה. אלא היא צריכה לקבל מזעיר אנפין בעלה, שפירושו שהיא נבנתה ממלכות דזעיר אנפין, שהיא בחינתה חלל הפנוי. לכן קבלה מהם, היינו מאברהם, יעקב, יוסף, שהם למעלה מהמלכות, לכן קבלה הארה מהם.

חזרה לראש הדף
Site location tree