אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 323. הבחנות בכלי רוחני
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

323. הבחנות בכלי רוחני

מוצאי ר"ה תשמ"ב

מלכות דעליון, נעשה כתר לתחתון.

דומם לפי עצמו יש לו שלימות.

צומח מוכרח מקום להתבטל בתוך הדומם.

ואחר כך יכול לצמוח בהמסך כלול אהבה ויראה.

אהבה ויראה נקרא שני מלאכים המשמשים להאדם להגיע להמטרה.

החזרת אח"פ ביוד ספירות נקרא עשרת ימי תשובה.

יש בחינת דומם, שיש לו כח המחיה, אבל כולם לא יכולים לעשות שום תנועה באופן פרטי, אלא שיש להם תנועה כוללת. אלא מי שרוצה להיות בחינת צומח, הוא צריך לעשות בחינת סוף על הדומם, היינו שאינו רוצה לקבל את הסיבה הנותנת חיים להדומם דקדושה, שהיא בחינת מצות אנשים מלומדה. זאת אומרת שכל מה שמחייב אותו ללכת בדרך ה', הוא מסיבת הסביבה, שהסביבה חינכה אותו להתנהג כך, היינו כמו שהסביבה מחייבת אותו. והם כשלעצמם יש בהם בחינת שלימות, המכונה כלל ישראל, ובהם מאיר בחינת מקיף, המכונה הארה מרחוק. פירוש, אף על פי שהם מרוחקים מסיבת שינוי הצורה, מכל מקום מאיר בהם הארה כללית.

אבל מי שעושה סוף על זה, ואינו רוצה להיות נמשך אחר הכלל, אלא רוצה להיות צומח, שתהיה לו תנועה פרטית, שלא יהיה תלוי בהכלל. וכשהוא סוף, המכונה מלכות דעליון, הנקרא המצב הקודם נעשה כתר לתחתון, הסיום הזה שהוא עושה על הדומם, זהו שורש להכנס למדרגה שניה, המכונה צומח.

וכמו שאי אפשר להיות שום צמיחה עד שיהיה הזרע נרקב ונאבד בהדומם, כמו כן הוא צריך להיות נאבד בהדומם. שפירושו שאינו מרגיש שום מציאות של עצמו, דהיינו שאינו מרגיש שום חיות בהדומם. הקובע מקום לתפילתו, אז מתחיל לצמוח אצלו בחינת תנועה פרטית, המכונה צומח. אבל בכדי לצאת צומח צריך חרישה ושאר מלאכות.

המסך שבראש כולל אהבה ויראה, שפירושו שעל ידי שהוא מסך ומעלה אור חוזר, הוא עושה חשבון, כמה שהוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע, הוא יקבל. ועל השיעור שפע שאם יקבל לא יוכל לכוון בעל מנת להשפיע, את זה הוא לא יקבל.

וצריכים לדעת את פירוש של אור חוזר. שכפי המבואר בתע"ס הוא, היות שמרגיש תענוג גדול בזה שהוא רוצה להשפיע לה', ואז הוא רואה מה אפשר לומר, שעם פעולה זאת שהוא יעשה יוכל להנות לה'. אז הוא רואה, היות שמטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, לכן כשמקבל את תענוגי ה', בזה הוא מהנה לה'. וזה נקרא שמקבל הנאה ותענוג בכדי לעשות נחת רוח ליוצרו. וזה נקרא אהבה, ומתוך אהבת ה' הוא מקבל את תענוג. ואת החלק מה שהמסך אמר שזה לא יקבל, מחמת שהוא לא רוצה להיות מרוחק מה', מטעם שינוי צורה, וזה נקרא יראה, כמבואר בהסולם.

ובזה מובן מה שכתוב בזהר הקדוש, "שמי עם י"ה הוא לא תעשה", הוא מפחד לקבל, משום שהוא לא יהיה נפרד מה', מסיבת שינוי צורה. וזהו חלק הגדול שאין המסך יכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע. לכן נקרא י"ה שהוא בחינת ג"ר. והאור הזה נקרא בשם אור מקיף. והחלק הקטן שהוא מקבל נקרא אור פנימי. לכן נקרא "זה זכרי עם ו"ה הוא רמ"ח עשה", שזה כן צריכים לקבל. וזה נקרא אהבה. אבל על החלק שהוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע צריך להיות יראה, שלא יבוא לידי שינוי צורה.

חזרה לראש הדף
Site location tree