אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 329. ענין התפילה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

329. ענין התפילה

בענין התפילה, שצריך להיות בבחינת "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל". ויש לשאול אם האדם מסדר שבחו של מקום, שהוא טוב ומטיב לרעים ולטובים ורחמיו על כל מעשיו, אם כן בטח שגם לו נתן ה' כל טוב ומילא כל מחסורו, ואם כן מה יש לו עוד להתפלל. ובשיעור שהוא שמח בחלקו, באותו שיעור הוא יכול לשבח אותו יתברך, אם כן מה יש לו עוד להוסיף.

הנה ב"רבון כל העולמים", שאומרים בליל שבת אחר "שלום עליכם", כתוב, "מודה אני לפניך... על כל החסד אשר עשית עמדי, ואשר אתה עתיד לעשות עמי". הפירוש הוא, היות שבכל דבר צריך להיות אתערותא דלתתא, לכן על העבר צריך לומר "מודה", היינו הודאה. ובשיעור שהוא מרגיש את עצמו ליותר שלימות, אז ההודאה היא יותר אמיתית. לכן, כשהוא שמח בחלקו, אז ההודאה שלו שנותן לה' היא יותר אמיתית. אבל על העתיד הוא צריך לתת תפילה והתעוררות.

וזה, לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל על העתיד. ואאמו"ר זצ"ל אמר, כי בזמן שהאדם מרגיש את עצמו לבחינת חסרון, הוא בבחינת ארור, ו"אין ארור מתדבק בברוך". לכן כשהוא מסדר שבחו של מקום, והוא בבחינת שמח בחלקו, אז האדם נקרא "ברוך", ואז הוא יכול להתדבק בברוך. לכן כל התפילות הן על העתיד.

וענין שמח בחלקו, האדם יכול להיות שמח מזה שזכה להכנס לבית הכנסת, אף על פי שאין לו חשק להתפלל או ללמוד. אבל אז האדם צריך לומר, שאפילו רק לבוא לבית הכנסת זוהי זכיה גדולה, שלא כולם זוכים לה. וזה בבחינת, "הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו". ואם האדם מסוגל לעשות חשבון נפש שהוא בא לבית מקדש מעט, שזהו מקום שכל אחד ואחד יכול להתיחד עם מלך מלכי המלכים, ואז לחשוב אל מי יש להתפלל, אזי זה בעצמו מספיק לאדם שתהיה לו שמחה. וזה נכנס בגדר, "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל".

אבל גם בענין שמח בחלקו צריכים לדעת שזה ענין של מסתפק במועט. וענין, הסתפקות במועט עיקר הכוונה היא על רוחניות, שהכוונה היא על מיעוט שכר. היינו שהוא מסוגל ליתן עבודות הכי גדולות, אף על פי שהוא רואה רווח קטן. והוא מסתפק על מיעוט שכר. כי אין מסתפק במועט נחשב מי שצריך לאכול מאתיים גרם לחם ביום ואוכל מאתיים גרם, כי אומנם זה מועט אבל זוהי כל התצרוכת שלו, שהוא לא צריך יותר, היינו אין לו כלים לקבל יותר. אלא מסתפק במועט נקרא במי שצריך אלף גרם ביום, ואין לו יותר אלא מאתיים גרם, והוא מסתפק בזה, והוא שמח בחלקו עם זה. זה נקרא שמח בחלקו.

לכן אלו אנשים שצריכים להבין יותר ושתהיה להם הרגשה רוחנית ביותר, ומכל מקום ואף על פי שעדיין לא זכו לא לידי הרגשה ולא לידי הבנה, מכל מקום הם מסתפקים בזה, והם שמחים בחלקם. נמצא לפי זה, אף על פי שהם שמחים בחלקם, מכל מקום עדיין נשארים להם הכלים שלהם שלא נתמלאו עם השלימות, שלפי רוחם אין להם הספקה. ולכן על ידי זה שהם שמחים בחלקם הם נמצאים במצב של ברוך. ואז "ברוך מתדבק בברוך", ואז יכולים לזכות שה' יאיר עיניהם ולבם בתורת ה' ושיזכו להרגשה ולהבנה.

חזרה לראש הדף
Site location tree