אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 344. לך לך
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

344. לך לך

תש"מ

"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". במדרש "שמעי בת וראי והטי אזנך, ושכחי עמך ובית אביך, ויתאו המלך יפיך".

להבין סמיכות הפסוקים, הנה כשמתחילים להדריך האדם ללכת בדרכי ה', מתחילים מבחינת החינוך. ומחנכים אותו לקיים את התורה ומצוות בבחינת שלא לשמה, כמו שאמר הרמב"ם בהלכות תשובה. ואחר כך, כשרוצה ללכת בדרך האמת, אומרים "לך לך מארצך", שארץ היא מלשון רצון (כמו שכתוב בממדרש רבה, למה נקרא ארץ, משום שרצתה לעשות רצון קונה). היינו שהאדם צריך ללכת מהרצון הקודם, שהיה רק למלאות את הרצון לקבל, הנקרא שלא לשמה. "וממולדתך ומבית אביך", מהחינוך שהיה לו מקודם, שזה נקרא "מצות אנשים מלומדה", שנקרא בחינת "וממולדתך". "אל הארץ אשר אראך", שהוא הרצון להשפיע. אבל הרצון הזה אינו בידו להשיג, כי זה נגד הטבע, לכן נאמר "אשר אראך", שהקדוש ברוך הוא מראה לאדם את הארץ הזאת, היינו הרצון להשפיע. והאדם יכול לסייע בזה שה' יראה לו את הרצון להשפיע, רק עם בחינת רצון, שרוצה לזכות לרצון כזה, אבל האדם מצד עצמו אינו יכול לצאת מהרגילות שלו.

ולזה אמר הפסוק "שמעי בת", היינו הפנימיות של האדם, ששם מקום משכן הנשמה, שיש בכוחה לשמוע שיש דבר כזה שנקרא להשפיע, אבל אין זה ביד האדם לראות זאת, היינו להשיג אותה. לכן נאמר, אם רק תהיה לך שמיעה, שהכוונה שהאדם יחשוב לזכות לבחינה זאת, אז הפסוק מבטיח להאדם "וראי", שיזכה גם כן לראות. "והטי אזנך", לשמוע שיש דבר כזה במציאות, שהאדם יכול לעבוד רק להשפיע ולא לתועלת עצמו. אז תזכה ל"שכחי עמך ובית אביך". ואז "יתאו ה' יפיך", היינו את המדות החדשות, שהן בחינת להשפיע ולא לקבל.

וזה נקרא "אל הארץ אשר אראך", שהקדוש ברוך הוא יראה לו את בחינה זו, היינו שיתן לו הכוח שיוכל לעסוק בעל מנת להשפיע. וזה נקרא "ארור הגבר אשר יבטח באדם", שחשוב שיהיה פעם שהגוף יתן לו רשות לעסוק בעל מנת להשפיע. אלא זו מתנה מן השמים. וזה פירוש, "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". ובזה נבין המדרש (ב' פ' ל"ט), "אמר רבי לוי, כשהיה אברהם אבינו עליו השלום הולך לארם נהרים וראה אותם פוחזין ואוכלין ושותין, אמר הלואי לא יהיה לי חלק בארץ הזאת, כיון שהגיע לסולמה של צור וראה אותם עוסקים בניכוש בשעת הניכוש, ועודרין בשעת העידור, אמר הלואי יהיה לי חלק בארץ הזאת. ואמר לו הקדוש ברוך הוא לזרעך נתתי את הארץ הזאת".

"ארם נהרים", שראה שפוחזין בכדי לקבל שכר, שענין אכילה ושתיה מרמז על השכר שמקבל עבור העבודה, היינו שעוסק לתועלת עצמו. אז אמר לא יהיה לו חלקו בארץ הזאת, היינו ברצון הזה שהוא תועלת עצמו. וכשהגיע לסולמה, היינו בחינת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", שצור מרמז על "צור ישראל", וראה עוסקים בניכוש, היינו שתולשים את המדות הרעות שיש בהם, מטעם שהגיע הזמן שצריכים לעשות כך, ולא מטעם שכר, כמו כן עודרין מטעם שהגיע הזמן שצריכים לעשות כן, שזה נקרא "בשעת עידור", ולא מטעם התועלת עצמו, אז אמר על רצון כזה, יהיה חלקי בארץ הזאת. ואז הקדוש ברוך הוא הבטיח, "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", היינו שיתן להם את הרצון להשפיע.

חזרה לראש הדף
Site location tree