אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 358. ויהי יצחק בן ארבעים שנה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

358. ויהי יצחק בן ארבעים שנה

תולדות תשל"ט

"ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל". ומפרש הזהר הקדוש "בתואל - בת בתו של אל". ויש לפרש שכוונתו שבהיות האדם בן ארבעים, היינו שזכה לבינה, הנקרא בן ארבעים לבינה, קיבל עליו לקיים התורה ומצוות. "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא", היינו שלא ראה שום הבנה בתורה ומצוות, היינו באותה הבנה שהיה לו בעת קבלת עליו עול תורה ומצוות לא ניתוסף אצלו שום הבנה, והיה משתוקק לבנים, להבנה. שחשב שלא יכול להיות שקיים התורה ומצוות באותו שכל שהיה בזמן הקבלה כשלא היה לו שום דעת והשגה בתורה ומצוות. אלא לקח בדרך הפשוט ביותר מה שמתאים לקטן כשיגדל ומתמיד בתורה ומצוות, שישאר התורה ומצוות באותה הרמה, ולא רמה יותר גבוהה שמתאימה לגדלות התורה ומצוות.

אין לו בנים, זה נבחן "כי עקרה היא", היינו שלא קיבל שום השגה שיבין ושירגיש את גדלותן וחשיבותן של התורה ומצוות. "ותהר רבקה אשתו", היינו בחינת עיבור הריון, שהוא בחינת רעיונות והרהורים, שכבר התחיל לרקום מחשבות בקשר לגדלות וחשיבות של התורה ומצוות, ואז היתה בשמחה שכבר יולד איזה בן מהרהורים אלו. אבל "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנכי... ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך". ויש לשאול במה קיבלה סיפוק בזה שאמר לה "שני גוים" וכו'. ויש להבין בזמן שראתה ש"ויתרוצצו הבנים", היינו ההבנה שקיבלו היה בסתירה אחד להשני, וכמו שפירש רש"י, רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת.

שפירשו, כי בזמן שהיתה עקרה, אז הקיום תורה ומצוות היה בשלמות, ולא היתה מרגשת שום חסרון במעשים. ובזמן שלא היה לו זמן לקיים את סדריהן של תורה ומצוות, היה יכול תמיד לתרץ את עצמו והיה צדיק במעשיו, והיה יכול לדקדק כל הדקדוקים מה שרק אפשר להתקיים, ולא היה לו שום דבר של דבר קיום של תורה ומצוות. מה שאם כן כשהתפלל על בנים, אז הוא ראה אחרת, שנעשה מצבו יותר גרוע מזמן שהיתה עקרה. כי עכשיו שעוברת על פתחי תורה של שם ועבר, היא מסכימה לעבוד בתורה ומצוות על מנת להשפיע, וכשהיא עוברת על פתחי עבודה זרה, היינו שרואה שאנשים עובדים לתועלת עצמו, הנקרא על מנת לקבל, מתעורר הרצון לילך אחריהם. היינו שתמיד יש לה התרוצצות בין ב' בנים האלו. אם כן הוא רואה עכשיו שלעשות לשם שמים אין לו שום אפשרות, כי ברגע שרואה הפתח של תורה, שהוא דעת תורה, הנקרא "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", הוא מסכים ללכת בדרך זו. אבל תיכף הוא עובר על פתח של אנשים שעובדים עבודה זרה, היינו לתועלת עצמם, אזי הוא רואה שאינו מסוגל לעבוד לשם שמים.

אם כן המצב של עכשיו הוא יותר גרוע מזמן היותה עקרה. אם כן "למה זה אנכי", בשביל מה ביקשתי על בנים. רציתי בנים כדי שתהיה לי הבנה בעבדות ה', שאני אעלה בדרגה. ועכשיו אני רואה שאני יותר גרוע מאשר קודם. "ותלך לדרוש ה'", היינו מה לעשות עכשיו: לחזור לדרך הקודם ולהשאר עקרה בלי שום הבנה, או ללכת קדימה על דרך הזה. "ויאמר לה שני גוים בבטנך", היינו עכשיו קיבלת גם היצר טוב. כי מקודם היה לך רק יצר הרע, הנקרא תועלת עצמו. לכן על תועלת עצמו לא היה שום התרוצצות, כי בעת שקיים התורה ומצוות לא היה לו שום מחשבות אחרות, והיה מרגיש שלימות בעת עשייתן. מה שאם כן עכשיו, כשכבר יש לך יצר טוב, היינו שכבר אתה הולך לפי הקו שנקרא על מנת להשפיע, וממילא הגוף שלך מתנגד, מזה באה ההתרוצצות. אם כן אל תאמר שעכשיו אתה יותר גרוע, אלא מקודם שהתורה ומצוות היה על מנת לקבל, ולא היה במחשבתך לעשות על מנת להשפיע, אם כן בעת הקיום התורה ומצוות לא היה לך שום התנגדות והרגשה שאתה צדיק. מה שאם כן כשאתה רוצה ללכת על מנת להשפיע, אם כן הגוף מתנגד, ואם כן עכשיו עלית בדרגה, שאתה כבר יודע מה זה יצר טוב. אבל עליך להמשיך בדרך הזה, "ורב יעבוד צעיר", שבסופו של דבר היצר הטוב יצליח, הנקרא צעיר.

חזרה לראש הדף
Site location tree