אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 369. שמחה בזמן לימוד תורה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

369. שמחה בזמן לימוד תורה

ויצא תשמ"ג ירושלים

השאלה: אם האדם עושה הכל בעל מנת לקבל, היינו שכל מה שעושה הוא רק על הכוונה לתועלת עצמו, אם כן מהו ההבדל בין שנהנה מדברים גשמיים או שמקבל הנאה מדברי תורה.

וזה יכולים להבין על דרך שהאדם אוכל דגים ובשר ויין בימות החול ונהנה מזה, שאכילה זאת נקראת אכילת רשות. מה שאין כן כשאוכל סעודת שבת בבשר ודגים ויין, שזו מצות תענוג שבת. הנה מצוות אינן צריכות כוונה. היינו שיכוון רק בעל מנת להשפיע, אלא שצריך לכוון שעושה זה מטעם מצוה. אם כן כשהוא נהנה מסעודת שבת הוא מקיים מצוה הגם שהמצוה הזאת היא עדיין שלא לשמה, שפירושו שלא יכול לכוון בעל מנת להשפיע. אבל מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, נמצא שעושה מצוה. מה שאם כן כשאוכל בימות החול סעודת רשות, אין לו שייכות לומר שהסעודה דרשות תביאו להגיע לשמה.

אם כן יוצא כשלומד תורה ונהנה, אף על פי שהוא שלא על מנת להשפיע, אבל הוא מקיים מצות לימוד התורה בשמחה, כי יש לו הנאה מזה, אם כן הוא מקיים מצוה. נמצא מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. אם כן זהו דרך הנכון שיבוא לשמה. מה שאם כן הנאות אחרות אין גורמות שיבוא לענין לשמה.

חזרה לראש הדף
Site location tree