אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 371. סולם מוצב ארצה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

371. סולם מוצב ארצה

ויצא תשמ"ג

"והנה סולם מוצב ארצה". מהו סולם, הוא דרגה שכל שאר המדרגות תלויות בו, דהיינו הנוקבא שהיא השאר לכל המדרגות (זהר דף כ"ט ובהסולם). "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו", אלו הם הממונים של כל העמים, העולים ויורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים נשפל הסולם, ואילו הממונים עולים. וכשישראל מטיבים מעשיהם מתעלה הסולם וכל הממונים יורדים למטה (אות נ"ג בהסולם).

להבין כל זה, וגם להבין מה שהעולם אומרים, שאין דבר ישר יותר מסולם עקום, ואין יותר עקום מסולם כשהוא ישר. הנה מלכות נקראת "כנסת ישראל", שהיא כוללת כל הנשמות, ולכן לפי מעשיהם של התחתונים, כך מתראה להם ההשפעה מלמעלה. לכן כשישראל עוסקים במעשים של השפעה, אז יש ירידה לאומות העולם, שכל שורשם הוא רק קבלת הנאה לעצמם. מה שאם כן כשישראל עוסקים בקבלה, אז הם נותנים כח לאומות העולם, שכח הקבלה ישלוט. ובזמן ששולט כח הקבלה, אז שולט כח הצמצום, ואין השפע יכול להמשך מלמעלה. נמצא לפי זה, הסולם, שהוא מלכות, כשהאומות העולם עולים, אז המלכות יורדת, היינו שאינו יכול להשפיע לתחתונים, ואז יש הסתרה בעולם. מה שאם כן כשישראל מטיבים מעשיהם במעשים של השפעה, וכח הקבלה על מנת לקבל יורד, אז הסולם, שהוא המלכות, עולה בחשיבות, שפירושו שהוא משפיע שפע עליון למטה.

וזה ענין מה שהעולם אומרים, שאין דבר יותר עקום מסולם שהוא עומד ישר. שענין יושר ברוחניות נקרא "קו", שיש לו מעלה ומטה, שהוא מלכות למטה וכתר למעלה. שזה נקרא "בתחילה ברא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם יכול להתקיים שיתף עמו מדת הרחמים", שהיא בחינת "אלכסון". נמצא שמלכות, שהיא כשיתוף מדת הרחמים, נקרא סולם. ושהוא עקום, היינו שעומד באלכסון. מה שאם כן כשהוא ישר במדת הדין, אין העולם יכול להתקיים.

כתוב על פסוק "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך", מלאכיו היינו יצר הטוב ויצר הרע. ושם באות ב', פתח רבי יצחק, כתוב "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם", אבל במקום אחר כתוב, "כי מלאכיו יצוה לך", דהיינו הרבה מלאכים. ומתרץ, הכתוב "כי מלאכיו יצוה לך", היינו מלאכים כרגיל. והכתוב "מלאך ה'", היינו, השכינה.

ויש להבין מדוע פעם אומר ב' מלאכים, ופעם אומר מלאך אחד, שכוונתו על השכינה. פירוש, מתי נמצא שיש לו שני מלאכים, ומתי יש לו מלאך.

ואפשר לפרש על דרך שדרשו ז"ל על פסוק "ובכל לבבך", היינו בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע. לפי זה מלאכים רגיל, היינו אצל כל אדם יש ב' מלאכים, היינו יצר טוב ויצר הרע, שהם ב' לבבות. אבל לאחר שהאדם זוכה ליראת ה', שהוא נעשה מיראיו של הקדוש ברוך הוא, שאז הוא זוכה למלאך אחד, ששני יצריו נעשים יצר אחד, שעל ידי זה הוא בא לאהבת ה' בשני יצריו, ששניהם מאוחדים אצלו. וזה נקרא שזכה להשראת השכינה.

חזרה לראש הדף
Site location tree