אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 201-400 / 375. וישלח יעקב
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

375. וישלח יעקב

וישלח, תש"מ

"וישלח יעקב", ופירש רש"י, מלאכים ממש. ויש לפרש ענין "מלאכים ממש" ששלח יעקב לעשו. הנה לפי מה שמפרשים, שיעקב הוא בחינת אדם העוסק בתורה ומצוות, ועשו הוא היצר הרע, מה שייך לומר ששלח מלאכים ממש ליצר הרע.

ויש להבין זה לפי מה שביאר אאמו"ר זצ"ל, מדוע אצל לבן כתיב, "ויען לבן ויאמר אל יעקב, הבנות בנותי והבנים בני, והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא". ומדוע אצל עשו כתב להיפך, "ויאמר עשו יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך". ויעקב ביקש ממנו, "קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך... ויפצר בו ויקח".

והוא זצ"ל תירץ, "לבן" נקרא קודם המעשה, שאז היצר הרע טוען שכל מה שהאדם עושה הוא שלא לשמים, לכן איזה ערך יש בזה שהוא רוצה לעסוק בתורה ומצוות. והאדם צריך להתגבר וכן לעשות מעשים טובים. ולאחר שכבר עשה את המעשה, "עשו" נקרא היצר הרע טוען שכל מה שעשה האדם הוא לשם שמים, ורוצה להכניס בו בחינת גדלות, שיסתפק בעבדותו.

ועם זה יכול לפרש את מה שכתוב "מלאכים ממש". כי לכן נקרא היצר הרע, שהוא טוען, אם הוא רוצה לעסוק בתורה ומצוות צריך להיות הכל לבן, בלי שום כתם וליכלוך, היינו שהכל יהיה לשם שמים. ואם אינו יכול לכוון לשם שמים, לא כדאי לתת יגיעה בחינם. אם כן איזה רווח יהיה מזה שיתפלל עוד חצי שעה, או ילמד עוד חצי שעה. שבין כך ובין כך אין עבודתו שוה כלום. אם כן חבל על כל טיפה וטיפה של יגיעה שנותן בתורה ועבודה. ובזה יש לו כח ליצר הרע למנוע אותו מתורה ומצוות. ואז האדם צריך להתגבר עליו בבחינת "ויגבה לבו בדרכי ה'", ויאמר, שאני מאמין למעלה מהדעת שאני עושה הכל לשם שמים. ומה שאני עושה אפילו שלא לשמה גם כן זה דבר גדול, כי מתוך שלא לשמה באים לשמה. אם כן בזה שאני עושה שלא לשמה גם כן אני עושה מצוה ומקיים דברי חכמים, שאמרו, ש"לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה", כי המאור מחזירו למוטב.

אבל לאחר שעשה את מה שהיה בידו לעשות, היינו סדר הזמנים שלו בתורה ומצוות, אז הוא צריך לראות האמת ולעשות בקורת על העבודה שלו. ואז האדם צריך לומר להיפך ממה שאמר ליצר הרע, והאדם צריך לשלוח שליחים ליצר הרע, היינו שצריך לומר ליצר הרע שהאדם צריך להיות בעבודתו כמו מלאכים ממש, היינו כלי לשם שמים. והיות שאין עבודתו נקיה ושלימה, אז אומר ליצר הרע שכל עבודתו היה בשבילך, היינו בשביל היצר הרע, ולא לשם שמים, שזה נקרא שהאדם שולח את כל עבדותו ליצר הרע.

והיצר הרע טוען אז כנגד, יש לי רב אצל שאר אנשים, שהם עובדים בשבילי, אבל אתה אחי יהיה לך אשר לך, שזה הכל היה לטובת נשמתך, ואין אתה צריך להשתלם יותר בעבודתך, אלא תמשיך באותה הכוונה שאתה נוהג עד כאן, עד שעל ידי עבודה גדולה "ויפצר בו ויקח". ואז היצר הרע יסכים לקבל עבודתו בשבילו. פירוש הדבר, שהוא כבר משוכנע ואין היצר הרע יכול לשלוח לו מחשבות שהוא בסדר, אלא נשאר עם האמת, שצריך להיות מלאכים ממש, היינו כולו לשם שמים. ואז מתחילה עבודתו מחדש בכדי ללכת על דרך האמת.

חזרה לראש הדף
Site location tree