אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 410. אהבה עצמית ואהבת ה'
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

410. אהבה עצמית ואהבת ה'

במדבר תש"מ

יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה'. ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". וכמו שאמר הלל הזקן להגר, שאמר לו, "למדני כל התורה על רגל אחת. אמר לו, מה דסני עלך לחברך לא תעביד, ואידך זיל גמור". משום שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. ואז כל התורה וכל החכמה נתונים בלבו.

כמו שכתוב, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל חייכם כל החכמה וכל התורה דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו (הקדמה לתע"ס שמביא את המדרש רבה פרשת "וזאת הברכה"). וענין יראה מבואר בהסולם, שהיא יראה שמא לא יוכל להשפיע לה', כי מדרך אהבה הוא שרוצה להשפיע לה'. לכן למי שיש אהבת ה', אז הוא רוצה להשפיע, שזה נקרא דביקות, בבחינת "ולדבקה בו", שעל ידי זה הקדוש ברוך הוא מוסר לו תורה וחכמה. נמצא שלמד אותו על רגל אחת, היינו שעל ידי אהבת הזולת יגיע לדרגת אהבת ה', אז יזכה לתורה ולחכמה.

כשזוכים לתורת ה', היינו הנקרא תורה מפי ה', אז רואים שכולה תמימה, שאין שום חסרון.

"סיני", שירדה שנאה לאומות העולם, זה סימן של תורה.

בידך אפקיד רוחי.

"אסרו חג" מלשון מחוגה. "בעבותים", הוא עביות, בפי אאמו"ר זצ"ל. "עד קרנות", היינו מלכות. "מזבח", מלכות, היינו מלכות דמלכות. היינו שהאדם צריך להתפלל על הגאולה השלימה, שהיא מלכות דמלכות.

תפלת רבים, היינו עבור הרבים. בזכות, בזכות שהאדם יכול להתפלל עבור הרבים.

חזרה לראש הדף
Site location tree