אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 430. נשמה יותר גבוהה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

430. נשמה יותר גבוהה

"זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמור" וכו'.

"תא חזי, ההוא מיתא דאסתלק מעלמא בלא בנין, האי בת נדיב לא כנישת ליה לההוא בר נש לגבה" וכו' (זהר חקת, אות י'). היינו, אם הרצון לקבל מסתלק אצלו, היינו שאין לו צורך בשביל עצמו, אלא כל כוונתו היא לשם שמים, מכל מקום אין לו בנים, היינו שעדיין לא זכה להבנה בהתורה, בסוד "אם לא תדעי לך היפה בנשים". ופירש בזהר חדש, "דאף על גב דאנת יפה בנשים, אם לא תדעי לך בסודות התורה, צאי לך מכאן בעקבי הצאן ואת יכולה ללמוד את סודות התורה אצל האנשים, דדשין ליה בעקביהן". וזה פירוש "בת נדיב לא כנישת ליה לההוא בר נש לגבה" כנ"ל.

"וקודשא בריך הוא חייס עליה, ופקיד לאחוהי למפרק ליה". היינו, הנשמה שהיא אח להגוף על דרך עשו הנקרא הרצון לקבל, יעקב הנקרא רצון להשפיע, שהוא הנשמה, שהוא בסוד "הבא לטהר מסייעין אותו". ופירש בזהר, היינו, בנשמתא קדישא, זאת אומרת שנותנין לו נשמה יותר גבוהה, הנקרא כוחות יותר גדולים, שיוכלו לנצח את מלחמת היצר.

"לאתבא ולאתתקנא בעפרא אחר", היינו גוף אחר. היינו, על ידי גלגול, שנשמה יותר גבוהה, מתגלגלת לתוך גופו, ונקרא אחר לגבי הנשמה החדשה, שהיא מלובשת בגוף זה.

"ואי ההוא פרוקא לא בעי לקיומא לאחוהי", היינו אם הנשמה החדשה אינה יכולה למפרק להגוף הנקרא אחיה. "לא בעי", היינו אינה יכולה.

"בעי למקטר חד נעל ברגליה", היינו שצריך להוסיף בענין אמונה.

"וההוא איתתא", היינו השכינה הקדושה, "דתשרי ליה ומקבלא לההוא נעל לגבה", היינו השכינה הקדושה מקבלת ההוא נעל שעשה האדם לגבה, זאת אומרת שהיא מקבלת את עבודתו שעשה, שהוא בחינת מסך שעשה על הרצון לקבל.

"לאחזאה דהא ההוא מיתא בין חייא אהדר בעובדא", ועל ידי זה מתגלגל המת בבן הנולד, היינו שעל ידי עבודתו שעושה מסך על הרצון לקבל, הוא זוכה אחר כך בבן, היינו בסודות התורה הנקרא "בן".

"והוא בהפוכא מההוא נעל דנטיל מיתא מחייא" (זהר חקת אות יב), שאז הנעל הזו השמורה שהוא על האמונה נוטלת הרצון לקבל, היינו שרוצה ללכת בשכל החיצוני. מה שאם כן כשהשכינה הקדושה נוטלת את הנעל, אז הוא זוכה לשכל הפנימי, זאת אומרת שיש לו עכשיו הרגשת אלקות על ידי הדביקות, שקודשא בריך הוא נתן לו את הידיעה והרגשה באלקות. מה שאין כן כשהמת מקבל את הנעל, נקרא שהוא רוצה בידיעה וקבלה לעצמו. מה שאם כן אז על ידי הדביקות, זוכה לכל הידיעות והרגשות.

וזה נקרא שהשם יתברך נתן לו את המתנה בלי התעוררות מצד התחתון. וזה נקרא "שויתי עזר על גבור". אבל האדם מצד עצמו רוצה להיות עובד ה' בלי תנאים. וזה נקרא שהוא מקבל הכל מצד רצון ה'.

חזרה לראש הדף
Site location tree