אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 431. מנעל לרגלו
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

431. מנעל לרגלו

"וההוא נעל אוקים... ועל דא כל מה דיהיב מיתא לבר נש בחלמא טב. נטיל מאניה מן ביתא ביש, כגון סנדליה. מאי טעמא, בגין דאעבר רגליה" (זהר חקת אות ח').

ויש לפרש שמת פירושו הרצון לקבל. כל הכוחות שהוא נותן לעבודה, היינו להקדושה, הוא משום שהרצון לקבל נותן כח להשפיע. מה שאם כן אם הרצון לקבל לוקח, זהו ביש. משום שאין יותר מב' רשויות, או רשות של השפעה, או רשות של קבלה. קבלה נקרא מיתה, והשפעה נקרא חיים, משום שעל ידי זה מתדבקים בחיי החיים. לכן אם המת לוקח, היינו שלוקח כוחות מרשות של השפעה, ומעבירו לרשות של הסטרא אחרא. ומה שמדייק דווקא "נעל", משום שנעל מלשון מנעול, היינו מקום שצריך להיות נעול בפני השכל החיצוני. אלא שצריך להיות בבחינת אמונה למעלה מהדעת. והמת לוקח את הנעל הזו ורוצה שתהיה פתוחה, בכדי שהשכל יכנס שמה, ויחקור את חקירותיו.

וזה ענין שהנעל באה דווקא על הרגלים, שענין "רגלים" הוא מלשון "מרגלים". ובמקום הזה, היינו בהשגחת השם יתברך, צריכין ללכת בחינת אמונה למעלה מהדעת. היינו שצריך לעשות מנעל לרגלו, שיהיה אסור להכנס עם השכל. ואם הרצון לקבל, הנקרא מת, לוקח את זה, נמצא שנכנס ברשות של הסטרא אחרא. וזהו "במופלא ממך אל תדרוש", ורק באופן הזה מתדבקין בחיי החיים.

"ודא כד מיתא נטיל לין, אבל בזמן דחייא שליף מסאניה, ויהיב לבר נש אחרא, בגין לקיימא קיים, קא עביד בגזרה דלעילא" (אות ט'). פירוש, אם האדם שולף את מנעלו ורוצה לידע ולהבין בשכלו, לא משום שרוצה ללכת בדרכי השכל החיצוני, אלא בכדי לראות את ההשגחה, איך שהיא נסתרת ממנו, ושהוא מלא סתירות להשכל החיצוני. והוא עושה זה בכדי לקיימא קיום, היינו שהאמונה שלו תהיה בר קיימא. ואז יוכל לעשות הכל בגזירה דלעילא, היינו שיוכל לקיים את התורה והמצוות בבחינת "חקה", שהיא "גזירה גזרתי ואין להרהר אחריה", ולהבין בדרכי השכל. אלא שיקבל הכל בבחינת אמונה למעלה מהדעת, היינו שיבין שהאמונה היא בסתירה להדעת.

ואם אין לו דעת שתבין אחרת, אין זה נקרא נגד הדעת, אלא שגם זה נקרא בתוך הדעת. ומה שאם כן בזמן שהוא מסיר את המנעל, ומרגל שם לראות מה שהשכל יכול לומר על מקומות כאלה, היינו במקומות שהשכל מחייב אחרת מכפי שהאמונה אומרת, נמצא אז שהאמונה שורה על נגד הדעת. ורק זה נקרא "אמונה פשוטה", שרק אמונה פשוטה מחייבת אותו להיות עובד ה', ולא השכל. נמצא שמה ששלף את נעלו הוא רק בכדי לקיימא קיום של האמונה, ושיהא בטוח אצלו שכל עבודתו היא רק מטעם דקא עביד בגזירה דלעילא, הנקרא חקה, וזה מביא לו חיים נצחיים.

חזרה לראש הדף
Site location tree