אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 437. כהונה גדולה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

437. כהונה גדולה

פנחס תשמ"א

הזהר הקדוש מתרץ על מה שהיה צריך להיות צוה לכהונה גדולה, כמו שכתוב "תחת אשר קנא לאלקיו", משום שכל כהן שהרג את הנפש, הוא פסול לכהונה לעולם. כי הוא פוסל ודאי את המדרגה של אלו. ומפרש בהסולם, כי הכהונה היא חסד, והריגת נפש היא הפוכו. ופנחס כיון שהרג את זמרי וכזבי, נפסל מן הדין להיות כהן, ומשום שקינא להקדוש ברוך הוא, היה צריך לתת לו מחדש כהונת עולם לו ולזרעו וכו' (דף ז' אות כ"א).

ויש להבין אם כהן הוא מדרגת חסד, משום שהוא צריך להיות עוסק בקרבנות, להביא כפרה על כל אחד ואחד מישראל, משום שכל החטאים באים מבחינת הכלי קבלה. ולכן הכהן, שהוא מדת החסד, שכל ענינו להשפיע, לכן יש בידו הכח להכניס בחינת התקרבות, הנקרא בחינת השתוות הצורה, שהחוטא יקנה לעצמו בחינת חסד על ידי מעשי הקרבנות. מה שאם כן כשכהן הורג את הנפש, כי כל רציחה באה דווקא על ידי זה שהאדם רוצה לקבל נקמה ממי שהוא מיצר לו.

ועוד, כי המיתה היא ההיפך מהחיים. שקדושה נקראת "חיים", וכשהוא עושה מעשה שהוא היפך מהחיים, הוא דבוק בהקליפה. ואיך הוא יכול לקרב את החוטא לקדושה, שהיא בחינת חיים. וכיון שכל הכפרה שהאדם מביא, היא רק בכדי להדבק בחיי החיים, שזהו ענין של השתוות הצורה. אם כן יש להבין, מדוע נתנה לו אחר כך את הכהונה, משום שקינא להקדוש ברוך הוא. אבל מדת החסד נפגמה אצלו.

ויש לפרש, כי כאן אשר קנא להקדוש ברוך הוא, הלא הוא ידע שהוא צריך להיות כהן, שהוא בן אליעזר בן אהרן הכהן, וחשיבותו של הכהן היא דבר גדול מאוד. כי דבר אחד אנו רואים, שהכהן יכול לכוון את השם בקדשי קדשים, מה שאין כן אדם אחר. והוא בחינת היחוד של "עשן", עולם שנה נפש. כנודע, ש"עולם" הוא בחינת מקום, שהוא דווקא במקום קדשי קדשים. "שנה" זהו זמן, שהוא דווקא ביום הכפורים. ו"נפש" זהו כהן גדול. שדוקא על ידי היחוד, עולם שנה נפש, היה יכול לכוון את השם המפורש. ועוד הרבה דברים יש יתרון לכהן גדול.

ופנחס, בזמן שראה מה שנעשה בישראל, הוא הלך ועסק אז במדת החסד, שהיא בחינת כהן, שכל כוונתו היתה רק להשפיע, אף על פי שידע שיפסיד את הכהונה. וגם חייו הגשמיים היו בסכנה, ועשה מעשה של השפעה לטובת הכלל, בכדי שהכלל יהיה ניצול מהסכנה שהיה אז. נמצא לפי זה, שעסק אז דווקא במעשים של השפעה ולא של קבלה, לכן נתנו לו בחזרה. מטעם, שהרציחה לא היתה מעשה של היפוך מחיי החיים, אלא על ידי המעשה של חסד, כולם יראו וילמדו ממנו, להיות נדבקים בחיי החיים. וזה פירוש "אשר קנא לאלוקיו".

חזרה לראש הדף
Site location tree