אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 472. הנסתרות לה' אלקינו
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

472. הנסתרות לה' אלקינו

נצבים תשמ"א

"הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת". על דרך הרמז יש לפרש ענין נגלה נקרא בחינת מעשה, ונסתר נקרא הכוונה. הכוונה, שהיא הסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, זה נסתר מאנשים, שאין אדם יודע מה שבליבו של חבירו. ואפילו אדם אצל עצמו גם כן יכול לרמאות את עצמו בענין כוונה, שהוא חושב שהסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, היא בחינת לשם שמים. ויכול להיות שבאמת תועלת עצמו היא זאת שמחייבת אותו לעשות את המעשה. לכן נסתר מרמז על הכונה.

ובזה יש להבחין ב' בחינות: א) בחינת הכלל, וב) בחינת הפרט. כי בבחינת הכלל חושבים בעיקר על המעשה ולא על הכוונה, כי לא יכולים לחייב את הכלל לכוון בשעת מעשה את הכוונה האמיתית. מה שאם כן בבחינת הפרט מדברים בעיקר על הכוונה. לכן יכול להיות שמבחינת הכלל הוא צדיק, אבל בבחינת הפרט הוא רשע. ועל זה יכול לומר, "אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך רשע". שהוא צריך לכוון שיהיה בלתי ה' לבדו, היינו שלא על מנת לקבל פרס, והוא עדיין בבחינת רשע.

וכשהאדם רואה שבבחינת הנסתר הוא רחוק לגמרי מהמטרה, אז אין להתיאש. אלא צריך להאמין, "הנסתרות לה' אלקינו". שפירוש שחלק הנסתר הוא יתן, ואנחנו צריכים לעשות את חלק הנגלה, היינו המעשים. ולפי ריבוי המעשים, נתוסף עליו צורך להרבה כוונות, היינו לחלק הנסתר. והיות שיש כלל, אין אור בלי כלי, שפירושו רצון, לכן על ידי ריבוי מעשים גורמים ריבוי חסרון. עד שיתמלא לשיעור מסוים, אז "הנסתרות לה' אלקינו", שאז הוא נותן את הנסתר.

חזרה לראש הדף
Site location tree