אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 473. זדונות נעשים לו כזכיות
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

473. זדונות נעשים לו כזכיות

עיין בהקדמת הזהר (דף קכ"ח בהסולם ד"ה והענין), כי לעת קץ יתגלה אור גדול בכל העולמות, שעל ידי זה ישוב כל בשר בתשובה שלימה ואהבה. ונודע מה שאמרו חז"ל שהזוכה לתשובה מאהבה, זדונות נעשים לו כזכיות (יומא פו:). וזה שאמר הנביא על אלה הרשעים שאמרו ונדרשו ביניהם חירוף וגידוף לומר "שוא עבוד אלקים ומה בצע כי שמרנו משמרתו".

ובדף קכ"ז (ד"ה ביאור): ספר זכרון המובא במלאכי (ג' טז) דכתיב "אמרתם שוא עבוד אלקים... נבנו עושי רשעה גם בחנו אלקים וימלטו, אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, והיו לי אמר ה' צבאות, ליום אשר אני עושה סגולה".

ויש להבין הדברים, בעת שאמרו איש אל רעהו ונדברו ביניהם דברים בזויים כאלו, ואמר עליהם הנביא, אז נדברו יראי ה'. על זה מתרץ, אשר ביום הגדול דגמר התיקון שיתגלה האור של תשובה מאהבה, הנה גם הזדונות האלו יתהפכו גם כן לזכיות.

ויש להבין את ענין הזדונות נעשו כזכיות, הגם שהפירוש הוא בפשטות. ויש לפרש זה על דרך שלומדים, כי בזמן שהאדם רוצה לעסוק בתורה ומצוות שלא על מנת לקבל פרס, אז הגוף מתנגד וטוען "מה העבודה הזאת לכם", שזהו "מה בצע כי שמרנו משמרתו". לאלו העובדים בבחינת הכלל אין להם שאלות של "מה העבודה", כי עיקר השאלות מתחילות בזמן שרוצה לעבוד רק בשלא על מנת לקבל פרס. וכשהאדם, עד כמה שמתגבר, כך בשיעור הזה הגוף מתנגד.

נמצא שיראי ה', שרוצים רק בשלא על מנת לקבל פרס, מדברים כל אחד לחבירו. ואם הוא עובד כל היום, אז הגוף טוען כל היום "מה העבודה". ועל ידי הטענות האלו מתרקם באדם רצון להפטר מהשאלות האלו. וכשהשאלות באות בשיעור שלם, אז נותן לו משמים רוח של תשובה. ואז נמצא שכל הגורם של רוח התשובה היה הזדונות האלו, היינו השאלות. נמצא שזדונות, היינו השאלות, נעשו כזכיות. שלולי השאלות האלו, לא היה לו כלי לקבל רוח התשובה.

חזרה לראש הדף
Site location tree