אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 475. האזינו השמים
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

475. האזינו השמים

האזינו תש"מ

"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". המפרשים הקשו, מדוע אצל שמים כתוב "האזינו", ואצל הארץ כתוב "תשמע". וכמו כן, מדוע אצל השמים כתוב לשון "דיבור", ואצל הארץ כתוב, לשון "אמור".

הנה "שמים" נקראים אנשים שכל עסקיהם בעניניים רוחניים. ו"ארץ", אלו שעוסקים בדברים ארציים. "האזינו", לשון קרוב, מי שעומד קרוב אומרים לו, תאזין מה שאני אומר לך. מה שאם כן שמיעה זה לשון רחוק, כמו שכתוב "שמועה שמענו מרחוק".

אנשים שעוסקים בענינים רוחניים, שהם לא רחוקים מהאמת, בהם שייך לשון האזינו. וגם אצלם שייך לשון דיבור, כמו שאמרו חז"ל על פסוק, "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", לאנשים תגיד דברים קשים כגידים, מה שאם כן לנשים אמירה רכה.

הנה הרמב"ם אומר שענין אמת, שהוא ענין לשמה, אסור לגלות לנשים וקטנים וכלל עמי הארץ, אלא עד שתרבה דעתם ויתחכמו חכמה יתירה, אז מגלים להם רז זה לאט לאט. לכן "דיבור" שהוא דברים קשים כגידים, היינו לשמה, לעבוד על מנת שלא לקבל פרס, על זה הגוף לא מסכים. מה שאם כן "אמירה רכה", היינו שלא לשמה, אז הגוף כן יכול להסכים. לכן לעמי הארץ ולנשים צריך לומר אמירה רכה.

לכן אנשים שהם בעלי עבודה, שעוסקים ברוחניות, להם מותר לומר לעבוד לשמה, היות שהם לא רחוקים מענין לשמה. לכן כתוב, האזינו, לשון קרוב, מה שאין כן אלו שרחוקים מענין לשמה.

חזרה לראש הדף
Site location tree