אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 481. כל העולם ניזון בשביל חנינא בני (ב')
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

481. כל העולם ניזון בשביל חנינא בני (ב')

חמשה עשר בשבט תשט"ו

"כל העולם ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני, די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת" (תענית כד:).

יש לפרש על דרך העבודה, היינו מי שהולך בדרכי ה', אז בזמן העבודה, הנקרא "ימי חול", בסוד "מי שלא טרח בערב שבת", אז "די לו", היינו שמספיק לו, אם מרגיש טעם של חרובין בעבודתו. ויחד עם זה, על ידי היגיעה שהוא מתייגע, בזה שאין לו שום טעם בעבודתו, אלא רק בחינת חרובין, וזה ידוע "יגעת ולא מצאת אל תאמין", אזי הוא רוצה שעל ידי עבודתו ויגיעתו יתמשך שפע וברכה לכל העולם. זאת אומרת, כל החיות וההשגות של האור תורה יגיעו לכל העולם.

וזה שאומר "כל העולם ניזון בשביל חנינא בני". ולמה עושה כן, בשביל שיש לו חן דקדושה. על שם זה נקרא "חנינא", מלשון חן. ואזי הוא זוכה לבחינת שבת, לכן "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת".

ואם כן אין להקשות, אם חנינא המשיך את האור תורה לכל העולם, מדוע הם לא משיגים את אור התענוג, ורק חנינא זכה לבחינת שבת. זהו רק משום שאין להם כלים לקבל. שהטרחא הוא סוד הכלים, שבתוכם נשפעים האורות. ועל זה אמרו, "מי שלא טרח בערב שבת, מה יאכל בשבת" (עבודה זרה ג.). הגם שחנינא המשיך בחינת אור השבת לכל העולם, אבל אין להם כלים לקבל. אבל העובד ה' בעצמו צריך ללכת על דרך שלא לקבל כלום, שזה נקרא בחינת "חרובין".

חזרה לראש הדף
Site location tree