אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 507. מהו שמחה
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

507. מהו שמחה

ידוע שהשמחה אינו עצם אלא תולדה ותוצאה מאיזה דבר. היינו, אם יש לו איזה הנאה, אז אותה ההנאה מולידה התפעלות, שנקראת שמחה. ולפי זה מובן, כי מי שאין לו הנאה בחיים שלו, אין לו מקום ויכולת שתהיה לו שמחה, כי חסר לו הגורם והסיבה שיוולד לו התולדה הזו, הנקראת שמחה.

אנו רואים שילדים קטנים הם תמיד בשמחה. והטעם הוא, כי לפי קטנות שּׂכלם הם יכולים ליהנות מכל דבר, שאין להם ערך וחשבון, ומכל דבר קטן הם מוצאים טעם והנאה. וזה מספק להם סיבה, שיוכלו לשמוח. מה שאין כן האדם, כשהוא מתבגר נעשה מוגבל לקבלת הנאה לפי שיעור התבגרותו, מכיוון שהתבגרותו מונעת ממנו להתפעל מכל דבר, וממילא אין לו הנאה מכל דבר.

וזה פירוש, "יוסיף דעת יוסיף מכאוב". כי מי שהוא בעל שּׂכל הוא מפונק, ולא כל דבר מאכל שנותנים הוא בשבילו מזונות, שיתנו לו הנאה. וזהו בכוונה מיוחדת, בכדי שהאדם יראה, שמכל תאוות העולם הזה אין לו כלום בשבילו תענוג, שיכולים להשפיע לו הנאה, שיוכל לשמוח עם זה, כי התענוגים האלו מתאימים רק לבעל שּׂכל קטן.

לכן בזה ניתן לו לאדם מקום, שיוכל לצאת מכל תאוות עולם הזה, ושיתחיל לקבל תענוג רק מדברים, שהם יותר חשובים מגשמיות, שיהיה לו לקבל הנאה ותענוג מדברים רוחניים, שרק מזה הוא יהנה. ורק הנאות כגון אלה מביאים לו שמחה. לכן כשמסתכל על מי שאין לו השגה יותר גדולה, רק לקבל תענוג מאכילה ושתיה וכבוד וכדומה, הוא מביט עליו כמו על ילד קטן, שיש לו הנאה מזה שהוא משחק עם צעצועים.

ולפי זה יוצא, מי שהוא רואה, שאין לו שמחה, כמו שיש לאנשים אחרים, הסיבה לזה היא, שהוא עומד במדרגה יותר גבוה. לכן הוא צריך לדעת, שה' מסבב לו ההזדמנות, שיתחיל לעסוק בתורה ועבודה. וזה יביא לו השמחה אמיתית, שנקראת שמחה של מצוה.

חזרה לראש הדף
Site location tree