אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 531. עיקר התיקון
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

531. עיקר התיקון

שלח תשל"ז

רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות הרשעים, ואף לא מיסורי הצדיקים (אבות פ"ד). ויש לפרש זה על דרך שאמר להו רבא לרבנן, במטותא מינייכי לא תרתון תרתי גיהנום (יומא עב:).

ידוע דענין יסורי הצדיקים, נקרא בזה שהוא רוצה לעבוד רק בעל מנת להשפיע. אם לא הולך לו נקרא זה יסורים, שזה נקרא הכרת הרע, היינו שבא לידי הכרה ברורה, שאין לו דבר רע יותר בעולם מהיצר הרע, משום שהוא המפריע להגיע לידי הטוב ועונג, מה שה' הכין לנבראים.

כי עיקר התיקון, מה שיש לנו לעשות, הוא לבוא לידי השתוות הצורה, שעל זה היה ענין הצמצום. ובזמן שבא לידי הרגשה, שרק זה הוא המפריע, אז בטח עושה תשובה, שמשתדל לבוא לידי השתוות. וכפי ערך היסורים, שהוא מרגיש, כך הוא מתרחק ממנו. ועל זה נאמר, "אשרי האיש אשר תיסרנו י-ה". וכמו כן "את אשר יאהב ה' יוכיח", היינו שכדי לבוא לידי הרגשה זו, צריכים סיוע מה'.

וזה שאומר רבי ינאי, אין לנו משלוות הרשעים. היינו בזמן שהרשעים מקבלים מלוי על חסרונם, אז הם בשלווה ולא צריכים יותר. מה שאין כן מי שרוצה ללכת בדרך האמת, אין הוא מקבל מזה סיפוק נפשי, היות שיודע, שעיקר החיים הוא לבוא לידי דביקות בה', שהוא ענין השפעה.

אם כן בזמן שהאדם מקבל מלוי על חסרונותיו, אין זה גורם לו שלווה, שלא יעורר אותו, שאין זה שלימות, אבל יסורים מזה שהגוף מקבל מילואים, אין לו יסורים. אם כן הוא יכול להישאר במצב שבו הוא נמצא. מה שאין כן צדיקים, היינו אם נופלים למצב של אהבה עצמית, הם מרגישים בזה יסורים, ורוצים לברוח מהיסורים, אז הם עוברים לצד הקדושה.

מה שאין כן הרשעים, אדרבה יש לו עכשיו הסיפוק המלא. מה שאין כן בבחינת שבאמצע, הוא קירח מכאן וקירח מכאן, זה נקרא "תרתי גיהנום". וזה שאמר, אין בידינו לא משלוות הרשעים, שיהיה לו סיפוק, וגם לא מיסורי הצדיקים, שעדיין לא הגיע לבחינת "את אשר יאהב ה' יוכיח".

חזרה לראש הדף
Site location tree