אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ברוך שלום אשלג / כתבי רב"ש / דרגות הסולם / מאמרים 401-600 / 544. עייר פרא אדם יולד
הרב ברוך אשלג (1991-1907)

544. עייר פרא אדם יולד

ל"ג בעומר תשל"ז טבריא

בזהר הקדוש (דף צ"א ע"ב) על פסוק, "שור או כשב או עז כי יולד", הוא מקשה, עגל או טלה או שעיר או גדי לא נאמר, אלא שור או כשב או עז. ומתרץ, כי מה שיש לה בסוף, יש לה בשעה שנולדה.

משמע מכאן, מה שאין כן אדם מה שיש לו בסוף, אין לו בתחילה, משום ש"עייר פרא אדם יולד". והטעם הוא, כי ענין בהמה הוא בחינת שאינה דואגת רק לעצמה, שאין לו ההרגש הזולת. ובעת שנברא עם הרצון לקבל, אין לו שום תשוקה לשנות את דרכה. לכן מה שיש לו בסוף יש לו בתחילה. מה שאין כן אדם, הגם ש"עייר פרא אדם יולד", אבל סופו של אדם הוא, שיגיע לדרגת אדם, היינו הרגש הזולת. ועל ידי זה יגיע לידי הרגש האלקות, שזה נקרא, "דע אלוקי אביך ועבדהו".

"והיה שבעת ימים תחת אמו". ופירשו בזהר הקדוש, הוא כדי שיתיישב בו אותו הכוח, שנתמנה עליו ויתקיים בו. ובמה יתקיים בו. הוא כשישרה עליו שבת אחד... כי אין קיום לבריות, אלא באור השבת, בסוד הכתוב, "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" וכו'. ואחר כך כתוב "ירצה לקרבן אשה לה'". כן באר בהסולם.

וענין, שאין קיום לששת ימי המעשה, אלא על ידי אור השבת, הוא משום ששבת נקרא מעין עולם הבא, וענין עולם הבא, נקרא בחינת מטרת הבריאה. וכל זמן שלא נתגלה על העבודה, הנקרא ששת ימי המעשה, שהוא בחינת תיקון הבריאה, אז אין השלימות ניכרת על התיקון, אם לא נתגלה המטרה על התיקון, שהאדם רואה ששורה המטרה על התיקון.

חזרה לראש הדף
Site location tree